בעוד הסף לטבילה או לשחייה עומד על 400, בנחל הזוויתן נמצאו 500, בבריכת המשושים - 1,100, ביהודיה - 1,170 ובזאכי - 4,400. במשרד הבריאות הדגישו כי נתונים אלה הינם חלק ממכלול הנתונים בהליך קבלת ההחלטות, בשילוב עם נתונים אפידמיולוגיים ואחרים. עוד הוסיפו כי הנחלים שלא רשומים  - מותרים לכניסה.

 

הסיבה שמנסים לאתר את חיידק הקולי היא כי אין בדיקת מעבדה לזיהוי לפטוספירוזיס במים (רק בגוף האדם). לכן קבלת ההחלטות בנושא סגירת נחלים מתבססת, בין השאר, לצד נתונים על מקרים בבני אדם, על בדיקת אי. קולי מתוך ההנחה שכאשר יש במים חיידק שמקורו בצואת בעלי חיים אז סביר שיש גם חיידק שמקורו בשתן של בעלי חיים (לפטוספירוזיס).

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מסר: "אנחנו עוקבים מקרוב באופן יומי ומדווחים לציבור בצורה שוטפת. חשוב לנו להזהיר מפני תופעת 'פייק ניוז' שרצה ברשתות החברתיות ולהקפיד להסתמך רק על הודעות רשמיות של הגופים המוסמכים לכך'. את המידע הרשמי אפשר למצוא באתר משרד הבריאות ובפרופילים הרשמיים של המשרד ברשתות החברתיות. כמו כן באתר של רשות הטבע והגנים".

"לא לקחת סיכונים מיותרים"

מאיגוד רופאי בריאות הציבור נמסר עוד כי החברה טרם עדכנה את הציבור האם אכן בוצעו בדיקות ספציפיות לנוכחות חיידק הלפטוספירה במקור המים ומה היו התוצאות. 

אנו שבים ומזכירים לחברות המסחריות העוסקות בייצור מזון ומשקאות את גודל אחריותם המתמדת לבריאות הציבור", הוסיפו באיגוד. "על החברות להקפיד על שקיפות ואמינות ללא פשרות, ולא לקחת סיכונים מיותרים על חשבון בריאות הציבור.

ערכים אלו נכונים שבעתיים עבור חברה המשווקת מים מבוקבקים, שאינם עדיפים בריאותית, ופחות מועדפים סביבתית וכלכלית לעומת מי ברז. במקביל, יש לחקור לעומק את הגורמים המערכתיים להתפרצות הנוכחית ולהפיק לקחים לחיזוק מערכת בריאות הציבור בישראל, החיונית לכולנו".