בלי בושה: משווים רוצחים פולנים לקורבנות יהודים
את סבא שלי הכריחו להיות ב"יודנראט" • איך אפשר לקרוא ליהודי שעבר את השואה, ולא חשוב אם שיתף פעולה או לא, פושע? • מייסד תיאטרון היידישפיל לא סולח

שמעתי את דבריו של נשיא פולין, ונתקפתי זעזוע. הייתי המום - בדיוק כמו ביום שבו נפלה הפצצה על ביתנו ב־28 בספטמבר 1939, בעיר הקטנה בילגוריי שבמרכז פולין.
אני כותב את דבריי ואני עדיין רועד. להשוות קורבנות יהודים לפושעים? צריך להבין: גם אם אדם שיתף פעולה, הוא לא שיתף פעולה מרצון אלא במטרה להציל את חייו ולנסות לסייע בהצלת יהודים אחרים.
ראש ממשלת פולין צריך להכיר את הסיפור המשפחתי שלי. את סבא שלי, יוסף רפפורט, הכריחו להיות ב"יודנראט". דרשו ממנו לשלוח אנשים חיים למחנה הריכוז. הוא סירב לשתף פעולה וכעונש על כך רצחו אותו במרכז העיר, כדוגמה ליהודי שמסרב לשתף פעולה עם רוצחי נשים ותינוקות.

אני רוצה לשאול את ראש ממשלת פולין: איך אפשר לקרוא ליהודי שעבר את השואה, ולא חשוב אם שיתף פעולה או לא, פושע? זה בלתי נסלח. את הסבא השני שלי, שמריהו וירצר, שרפו הגרמנים בבית הכנסת כשרץ להציל ספרי תורה. בחוץ עמדו יחד גרמנים ופולנים - ואני צריך לשמוע שאני נכד של פושעים?
כאחד שמנסה 40 שנה ליצור קשרים בין ישראל לפולין ולפתח את התרבות היהודית־פולנית אני חושב שראש ממשלת פולין צריך להתבייש. לטובת העם הפולני היה עדיף שימחקו את המילים האלה. כפי שהם נלחמים להסרת השם "מחנות מוות פולניים". ככה אנחנו נילחם בזכר השואה, ונזכיר מה שנעשה ליהודים הפולנים גם על ידי הגרמנים וגם על ידי מאות אלפי פולנים.

אני קורא לרשויות החוק בפולין לא לאשר את החוק, בשם הדור שעבר את השואה ונשאר בחיים. אלה השנים האחרונות שנשאר לנו לחיות, ואני מקווה שנזכה לתיקון של הדבר הזה.
ד"ר שמוליק עצמון הוא ניצול שואה, מייסד תיאטרון היידישפיל ונשיא הכבוד שלו