"יש אצלנו עייפות, דכדוך וייאוש"
ח"כ תמר זנדברג מודה שנמאס לה להיות באופוזיציה ולא פוסלת ישיבה עם ליברמן בממשלה • והיא גם מסבירה מדוע החליטה להתמודד על הנהגת מרצ

ח"כ תמר זנדברג (42) מגיעה עם הרבה אנרגיות ונחישות להתמודדות על הנהגת מרצ בחודש הבא. היא מאמינה שיש לה, יותר מליריביה העיקריים זהבה גלאון ואילן גילאון, את היכולת להכפיל את שיעור התומכים במפלגתה ולזכות בעשרה מנדטים בבחירות לכנסת ה־21.
"הבנתי שמרצ המתנדנדת על אחוז החסימה לא יכולה ללכת שוב לבחירות עם אותה הנהגה. עם כל האהבה שיש לי לגלאון וגילאון, מרצ חייבת לרענן את ההנהגה שלה. היא שקעה לאיזה חוסר רלוונטיות וחייבת לעבור חילופי דורות ולצעוד קדימה".
מה גרם למרצ להיות לא רלוונטית?
"יש אצלנו עייפות, דכדוך, ייאוש, שום דבר לא משתנה או מתחדש, לא העמדות ולא הפרסונות. אינני חושבת שעלינו להחליף את הערכים שלנו, להפך, אנחנו עם המאבק על שוויון לאזרחים, חופש ביטוי, זכויות אדם וכדומה - זו ישראל האמיתית, ולא כפי שיריבינו מציגים אותנו כעוכרי ישראל".
עוד מוסיפה זנדברג: "התמיכה בעמדות שלנו היא הרבה יותר רחבה מאשר 4-5 מנדטים שאנחנו מתנדנדים עליהם. בכל מערכת בחירות אנחנו נלחמים על חיינו והציבור לא מתחבר לתחושה הזו. אנו חייבים לשדר שאנחנו הולכים לנצח".
מדוע לדעתך איבדתם את שמחת החיים במרצ?
"כי התחלנו להאמין במה שאומרים עלינו, שהם שני דברים סותרים - שאנחנו קטנים, חלשים ולא רלוונטיים וכן שאנחנו מסוכנים ועוכרי ישראל.
"עלינו לבחור לקראת הבחירות באלטרנטיבה חדשה, מרעננת, שאומרת לציבור שלנו: אתם בסדר, אינכם עוכרי ישראל אלא פטריוטים. ברגע שנשדר זאת לציבור הוא יקלוט זאת".
אולי מרצ איננה מצליחה להגדיל את כוחה משום שהציבור בישראל נוטה בהדרגה ימינה?
"העם חצוי לשניים. לאחר הבחירות לכנסת ה־20 היה לממשלה הנוכחית, בעת שהוקמה, רוב דחוק של 61 מול 59. לרעיון של שתי מדינות לשני עמים יש רוב מוצק בציבור הישראלי".
אבל מתקבל הרושם שחלקים רחבים בציבור לא מאמינים בסיכוי להגיע להסדר עם אבו מאזן.
"מה שאפיין תמיד את החזון הציוני היתה היוזמה. דווקא כיום כשאנחנו מדינה חזקה ובטוחה עלינו לקחת את גורלנו בידינו וליזום מהלכים מדיניים. אי אפשר בעניין זה להאשים את הפלשתינים, שנמצאים תחת כיבוש וחלשים מאיתנו. אגב, ב־3-4 השנים האחרונות היו כמה ניסיונות פיוס בין חמאס והרש"פ, אבל אנחנו לא עשינו כלום".
אם תיבחרי למנהיגת מרצ, איך תדרבני את הממשלה לקדם את המו"מ המדיני?
"העובדה שהממשלה הנוכחית היא הממשלה הראשונה שאיננה מנהלת שום מו"מ מדיני, מצריכה אותנו בשמאל למחשבה מחודשת. אנחנו לא יכולים לשבת ולחכות שיבוא השלום ולדמיין מה יקרה לאחר מכן, אלא לחשוב מה לעשות עכשיו. עלינו להודיע על הקלות במצור על עזה ולקדם את פתיחת הנמל.

ביו"ש צריך לחדש את היוזמה שבה כל ישראלי שגר מחוץ לגבולות ישראל יוכל לקבל חבילת פיצוי אם יחזור לגור בתוך הקו הירוק".
את תומכת בכך שהגושים הגדולים של ההתנחלויות ביו"ש יישארו במקומם בכל הסכם עתידי?
"בכל הסכם עתידי ברור שהרוב המוחלט של הישראלים שמתגוררים מחוץ לגבולות הריבוניים שלנו יסופח לישראל במסגרת עסקת חילופי שטחים. אנחנו חושבים שמדינה פלשתינית לצידה של ישראל זה אינטרס ישראלי, כי זה יעזור לנו לשמור על הביטחון וצה"ל לא יצטרך למלא משימות של שיטור על אוכלוסייה אזרחית ולהגן על התנחלויות שנמצאות בלב שטח פלשתיני".
מדוע על ישראל לקלוט את כל 37 אלף העובדים הזרים שנמצאים בארץ? רק מיעוטם הם פליטים.
"לישראל כמדינה חזקה עם העבר המיוחד שלה יש אחריות בינלאומית ומוסרית מיוחדת. כיום אין הסתננות חדשה, אבל מאפשרים לכמה עשרות אלפי עובדים זרים ממדינות שונות להיכנס לארץ כדי לסייע במקצועות סיעוד, בניין וחקלאות. לכן אינני מבינה את הטענה ש־37 אלף הפליטים מאיימים על האופי היהודי של המדינה".
אם תנהיגי את מרצ תהיי חייבת לרסן את התבטאויותיך, ולא לומר לאנשי הליכוד "אתם חברים של נאצים".
"יש בכנסת מציאות פוליטית מאוד קשה שמופנית נגדנו בצורה מסיתה, והתפקיד שלי הוא להילחם בכך. ההתבטאות שלי נגד ראשי הליכוד שהם חברים של נאצים נאמרה כעובדה. יש אנשי ליכוד, ובראשם ח"כ יהודה גליק, שמקיימים קשרים עם מפלגות ניאו־נאציות מאוסטריה, הונגריה, בלגיה ולטביה. לכן זו לא השמצה שזרקתי לחלל האוויר".
את שואפת לכך שבכנסת הבאה, אם יהיה מהפך, מרצ תצטרף לקואליציה?
"שלטון הימין הנוכחי לא ישלוט תמיד. האתגר של המחנה שלנו הוא להקים גוש חוסם שלא יאפשר הקמת ממשלת ימין עם החרדים. לכן על מרצ להיות מספיק גדולה ורלוונטית על מנת שהגוש בראשות גבאי או לפיד יפנה קודם כל אלינו להצטרף לממשלה".
אמרת שאת לא פוסלת ישיבה בממשלה עם אביגדור ליברמן?
"הגיע הזמן שניקח את גורלנו בידינו ולא ניתן לליברמן לגזור עלינו ישיבה באופוזיציה. מרצ ישבה בקואליציות גם עם מפלגות שונות ממנה".