ציידי ראשים: כך מסומנים ה"עילויים" של עולם הישיבות
"רשמים" נאבקים על כל שם במוסדות ומוכנים לשלם אלפי שקלים תמורת הצטרפותם לישיבה • "במקרה קיצון שילמו לרשם 300 אלף שקל", מספרים במגזר החרדי • בחלק מהמקרים רבנים בישיבות מקבלים "שוחד לבן" כדי לשכנע את הבחורים • ויש מי שזועם על התופעה: "מספסרים בנפשות"

השמועה מתפשטת כאש בשדה קוצים בישיבה הקטנה. יש נערים שכבר סגרו באחת הישיבות הגדולות הנחשבות בעולם החרדי ויתר התלמידים נכנסים ללחץ - מתי הרשם יגיע, מי יזכה לשיבוץ בישיבה טובה ומי ימצא את עצמו במוסד לימודים שפחות נחשב.
קוראים להם רשמים, ציידי ראשים, והמשחק הוא על גיוסם של התלמידים שנחשבים לטופ שבטופ שבישיבות הקטנות - המקבילה של חטיבת הביניים בעולם החרדי. עשרות אלפי שקלים מועברים ליד ליד בניסיון למשוך את העילויים, "שוחד לבן" ניתן לגורמים בחלק מישיבות בתמורה לשכנוע של תלמיד כזה או אחר ובחלק מהמוסדות כל האמצעים כשרים.

ברוכים הבאים למשחק הפוטבול המרכזי של עולם הישיבות החרדי. כמו בכל סרט ספורט אמריקני גם כאן יש מגייסים, הרשמים, שמטרתם למצוא את הטובים ביותר ולגייס אותם לקבוצה המנצחת. גם במקרה הזה יש מאמנים שזורקים טיפים, רק שכאן מדובר ברבנים עטויי זקן לבן עבות שמספקים מידע על התלמידים המובחרים. ספרי התלמוד מחליפים את הכדור, המגרש מפנה את מקומו לטובת ספסלי לימוד ארוכים וסטנדרים. חרף ההבדל הניכר בין שני העולמות - המטרה זהה לזו שמתרחשת בעולם המכללות האמריקניות - להתברג לעשירייה המנצחת, לנצח בגמר הגדול ולזכות בתהילת עולם. להפוך לישיבה הנחשבת ביותר.
תלמיד ממוצע במגזר החרדי עובר שלושה מוסדות לימוד - תלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה - יסודי, חטיבת ביניים ותיכון, אם לתרגם לעולם המושגים בציבור הכללי. אחרי שלוש שנות לימודים בישיבה קטנה מגיעים הנערים, בני כ-16, לעולם האמיתי - הישיבה הגדולה, שבה ילמדו עד נישואיהם. במוסד זה הם זוכים לאווירה בוגרת ובעיקר לומדים באופן עצמאי. ראשי הישיבה קובעים מה ללמוד אך רמת הלימוד ומידת ההעמקה נקבעת על ידי הלומדים בעצמם - בחורים בעגה הישיבתית.

כמו בכל מגזר ואוכלוסייה, גם בעולם החרדי ישנו דירוג של ישיבות - יוקרתיות יותר ופחות. בראש הרשימה נמצאות המוכרות ביותר, אך ישיבות רבות נאבקות על מקום בצמרת. בערים החרדיות ניתן לזהות ישיבות רבות שנפתחות וראשיהן עושים מאמצים גדולים על מנת למשוך את הבחורים הטובים ביותר כדי להתברג לראש הרשימה. הסיבה היא גם כלכלית - ישיבות נמדדות על פי איכות התלמידים וכך גם מגייסות תרומות. תלמידים טובים משמעותם יותר כסף למוסד הלימודים.
כל ישיבה רוצה את הטובים ביותר

בכל שנה, בתחילת הקיץ, מתחיל המרדף אחר לבו של בחור הישיבה. כמו בצבא, גם בישיבות ישנו דירוג בין כאלו שנחשבות טובות יותר ופחות, ומתאימות את עצמן לאיכות התלמידים ולהתאמתם ללימודים אינטנסיביים. הבחורים מגיעים למבחנים בישיבה ומתקבלים למוסדות השונים. כאן גם נכנסת שאלת "הייחוס" לתמונה - לבן למשפחה מפורסמת ומוכרת יהיה יותר קל להתקבל למוסד יותר יוקרתי. השאפתנות להתקבל לישיבה גדולה מליגה א' מרקיעת שחקים ונחשבת, חוץ מהרמה הלימודית של המוסד, גם כסמל סטטוס. בנוסף מדובר במקפצה לעולם השידוכים, שכן בחור שלומד בישיבה "נחשבת" יהיה מבוקש יותר בשוק.
התחרות הובילה עם הזמן ליצירת מקצוע חדש בעולם החרדי - "הרשמים". מדובר על מגייסים שמטרתם ליחצן ישיבה כזו או אחרת, לרוב חדשה ושאינה מוכרת. אלו סוגרים "דילים" עם מנהלי הרישום בישיבות הגדולות, מקבלים לידיהם את רשימת הבחורים האיכותיים והמצטיינים ביותר, על פי קטגוריות שכוללות, לצד הצטיינות בלימודים, גם ייחוס משפחתי ועוד. חרף העובדה שאנו כבר בשנת 2018, גם ההשתייכות העדתית נמצאת על השולחן. בני עדות המזרח מתקשים לעיתים להתקבל לישיבות, שבחלקן יש "מכסות" של ממש לספרדים.
"מדובר בתופעה שהלכה ותפסה תאוצה בשנים האחרונות", מסביר אבי רבינא, כתב באתר החדשות החרדי "כיכר השבת". לדבריו, "הקרב על כל בחור מצטיין קשה כי כל ישיבה רוצה את הטופ. אם אין מצטיינים בישיבה שמה יורד וכך גם התרומות. לדבריו התחרות העזה ביותר באה לידי ביטוי במספר מאוד מצומצם של ישיבות - בחמישה עד עשרה. "אלו ישיבות שקמו בעשור האחרון והפכו לפופולריות מאוד. הם פתחו תיבת פנדורה. פעם היה בחור בוחר על פי השכל הישר לאן ללכת אך בשנים האחרונות דואגים לפמפם לו מהי הישיבה שאליהם צריך ללכת. אף אחד לא כופה עליו לאן ללכת אך התעשייה גורמת לכך שבחור שחלם כל חייו ללכת למוסד לימודים עלול למצוא את עצמו בישיבה אחרת".
2,000 שקל לראש

המבחנים לישיבות מתקיימים לרוב באזור חודש תמוז, אך תופעת הרשמים וסימון המצטיינים גרמה לכך שכבר בימים אלו מתחילות הישיבות לחפש באינטנסיביות את המועמדים המתאימים להן. הרשמים מגיעים לריכוזים החרדיים ומתחילים לברר מיהם המצטיינים ביותר. לעיתים הם לא מזדהים בתפקידם ומנסים לברר פרטים על אודות בחור כזה או אחר דרך שכניו וחבריו. כן, כמו מגייס פוטבול או בייסבול בארה"ב, שיושב על הספסל בשקט ובוחן את ביצועיו של שחקן מתחיל, כך גם רשם שמשתמש בשיטות שונות ומשונות כדי להשיג מידע על הטופ שבטופ.
חלק מהרשמים לא בוחלים באמצעים. הם מגיעים לר"מים - הרבנים בישיבות, ומציעים להם כספים על מנת שיעבירו את השמות המבוקשים. "יש שיכנו את זה שוחד לבן", מסביר רבינא. "הרשמים נמצאים בקשר עם הרבנים והם סוגרים דיל יחד. יש רבנים שמקבלים מתנה יפה לחתונה או לבר המצווה ויש גם רבנים שסוגרים דיל עם כמה ישיבות ומקבלים אלפי דולרים". ישנם פעמים שבהן שהרשם פועל מעל ראשו של התלמיד. הוא יוצר קשר עם הרב המחנך ועם ההורים והצדדים סוגרים את השיבוץ ללא מעורבותו של הבחור.

מדובר בתעשייה שמגלגלת הון תועפות, רובו המוחלט ב"שחור" - מתחת לשולחן. אומנם, אין נתונים רשמיים על מה שמתרחש מאחורי הקלעים, אך גורמים שונים מספרים על סכומים שיכולים להגיע גם ל-50 אלף שקל ויותר לעונה. התמחור נעשה לרוב לפי ראש - תלמיד. הסכומים נעים סביב 1,000, 1,500 או אפילו 2,000 שקל תמורת בחורים טובים במיוחד. לסכום זה יש להוסיף לעיתים גם שכר בסיס ותנאים שונים, ביניהם לעיתים גם רכב צמוד.
"במקרה קיצון קיבל רשם 300 אלף דולר", מציין רבינא אך מדגיש: "במקרה שמדובר בסכומים כאלו צריך לקחת בחשבון שאותו הרשם גם שוכרת רשמים שעוברים מישיבה קטנה אחת לשנייה". הישיבות הגבוהות מצדן מקדישות פעמים רבות תקציב של כמה מאות אלפי שקלים בבסיס התקציב על מנת לממן את משיכת התלמידים. ככל שהישיבה הינה בעלת מוניטין רב יותר, כך יפחת הסכום מכיוון שהתלמידים מגיעים בעצמם ומעוניינים בכך מראש, מה שגורם לתחרות על ליבו של תלמיד להיות קשה הרבה יותר.

אנחנו לא סוחרים באנשים", אומר רשם שפועל בחלק מישיבות העילית של העולם החרדי. "המטרה היא בסופו של דבר שכל מוסד יקבל את התלמידים שמתאימים לו - שישיבה עם תלמידים שהם שש או שבע לא יקבלו עשר ולהפך. אומנם, יש מקומות מטורפים שמשקיעים חצי מיליון ברישום, אבל זה לא עובד. התשלום עובד בשני דרכים - יש כאלו שמקבלים לפי ראש - בחור תמורת 2,000 או 3,000 שקל ויש כאלו שמקבלים שכר גלובלי. הישיבות החדשות לא משלמות גלובלי כי אז יבוא רשם בסוף העונה ויאמר שלא הצליח לגייס אף אחד".
העובדה שהעסק הזה עובד מתחת לשולחן, ב"שחור" גורמת לכך שיכולות להתפתח עסקאות אפלות. רב שסוגר מול רשם ספציפי בתמורה לכסף.
"בכל תחום יש אנשים שמנצלים אותו לדברים לא טובים, אבל הזרם המרכזי עובד בצורה בריאה. בסופו של דבר רשם צריך גם לשמור על מוניטין, כי בישיבות לא יסמכו עליו אם הוא ישכנע בחורים ללכת למקום שלא מתאים להם. זו משרת אמון ובישיבות רבות מדובר באחת המשרות החשובות והמשפיעות ביותר. כדי שמצב כמו שתיארת יתקיים צריך ראש ישיבה שהוא אדם מלוכלך, שחושב שאפשר לקנות אנשים בכסף, רשם שיהיה מוכן לעשות את זה ותלמידים שיגיעו לישיבות האלו. זה כמעט בלתי אפשרי. ברור שזה קיים, אבל לא נפוץ. בסופו של דבר רשם מוצלח שולח בחורים למקום מוצלח".
"מי שאין לו רשם מתאדה. אין ישיבה שאין לה אדם שמתעסק בזה, אפילו הגדולות ביותר", הוא מדגיש. "לא מדובר ממש בעבודה של חוקר פרטי אלא בעיקר לשמור על קשר עם נציגים של ישיבות קטנות וליצור קשרים. העבודה של רשם זה לברר, לעבור על השמות ולסמן את האנשים המתאימים. זה קצת כמו בשידוכים, יש תיאום ציפיות בין הישיבות הקטנות והתלמידים לבין הישיבות הגדולות. הישיבות הקטנות מנסות להכניס גם בינוניים לישיבות המצטיינות כי מדובר בכבוד של מוסד לימודים, והתפקיד בין היתר הוא לסנן את אלו שלא מתאימים. אני עובד על פי אידאלים. לא אקח תלמיד לישיבה שבה אין לו סיכוי להצליח. גם אחר כך העבודה לא נגמרת - במהלך השנה אני בודק מה קרה עם הבחורים שרשמתי. צריך לדאוג לנשמה של התלמיד".

תלמידים: "הכל מכור מראש"

העובדה שכל ישיבה מחזיקה רשם, ושבפועל נוצרת תחרות עזה בין הבחורים גורמת ללחץ רב בישיבות, כבר באמצע השנה, ולעיתים להיווצרותה של אווירה בלתי נסבלת במוסדות הלימוד. בעבר אף היו ניסיונות להגביל את העיסוק ברישום עד לתאריך מוסכם, לקראת סוף השנה. אך בפועל הלחץ נמשך. כך, השנה דווח מיד לאחר חנוכה באתר 'כיכר השבת' כי הרישום החל והכניס את המערכת לסחרור. הסיבה לסערה היא ראש ישיבה מוכר שהשתחרר מבית החולים והודיע שיפתח ישיבה חדשה על שמו של הרב שטיינמן, שהלך לעולמו השנה. בראש הישיבה יעמוד בנו של אותו רב והמטרה היא לגייס 40 בחורים לקראת השנה הבאה. לטובת זאת נשכר צוות של רשמים שהחל לסמן ראשים. בעקבות אותה ישיבה החדשה החלו גם רשמים בישיבות אחרות "לסמן ראשים".
בינתיים, בעולם החרדי מקבלים את התופעה ברגשות מעורבים. מחד, הם מכירים בכך שיש צורך להפנות כל בחור לישיבה המתאימה לו, אך מנגד יש שמגדירים את התופעה כשוק בשר של ממש. "איך יתכן לספסר בנשמות משל היה מדובר בסחר בעגבניות? כאילו זו מכירה של קוקה קולה. מדובר בסחר מביש, במיתוג של צעירנו לפי דרגות שונות וכל המרבה לשלם הריהו משובח. זו שערורייה", אמרו הורים שביקשו להישאר בעילום שם. אחרים טענו שמדובר במסחר ראשים ומתחו ביקורת על הדרך שבה נפתחות ישיבות חדשות. "עושים זאת בדרך של מיתוג זול. כל כמה שנים עושים מיתוג מחדש ופרסומות. ואז, שנה לאחר מכן, נפתחת ישיבה חדשה והראשונה נשכחה מהלב. נעשה כאן שוק של ישיבות".
גם ביקורת קשה נשמעה נגד הדרך שבה פועלים הרשמים. "ראשי ישיבות מסוימים הפכו לשבויים של הרשמים וכמעט אין תועלת לנהל משא ומתן מולו כי הרשם מחליט", נכתב בדיון סוער בפורום של אתר "בחדרי חרדים". לדברי אחד הגולשים, "התקשר אלי פעם רשם מהישיבה הראשונה שבה למדתי וביקש ממני לדבר עם בחור מישיבה קטנה שמתלבט בין מוסדות לימודים. אמרתי לו שאני חושב שישיבה השנייה, בה אני לומד היום, יותר טובה והוא הציע לי סכום גדול כדי שאומר שאני לא מרוצה כיום". אחר הצהיר: "עולם הישיבות בסכנת התמוטטות ממש ואחד מהגורמים הגדולים ביותר שעומדים מאחורי זה זו תופעת הרשמים".
מנגד, אומר רבינא כי בסופו של דבר המצב מועיל לכולם. "התחרות בריאה. בסופו של דבר משווקים מוצר טוב, מביאים צוות חזק ורבנים טובים. אומנם, הדרך פסולה אך התוצאה טובה. אי אפשר להתווכח עם התוצאה - עולם התורה מכפיל את עצמו וכל אחד נאבק על שמו הטוב". הוא דחה את הטענות לגבי כך שהר"מים וההורים סוגרים דברים מעל ראשם של הבחורים: "כולם יודעים מה קורה בחוץ. אי אפשר לעבוד עליהם ולמכור להם מוצר שלא קיים. מה שכן אפשר זה לשווק ישיבה חדשה עם רבנים ויחצנים טובים ולהעלות אותה לעשירייה הראשונה".
"הכל מכור היום מראש וכל בחור יודע בדיוק לאיפה הוא הולך", מנגד לדבריו תלמיד באחת הישיבות המוכרות. "יש משקל רב למשפחה, לאחים ולמה שראש הישיבה סוגר עם הרשם. אומנם, ראש הישיבה קובע בסוף לאן הבחור ילך. הוא ייתן לתלמיד אופציות, אבל הוא זה שקובע. התופעה הזאת לא הולכת לשום מקום".
ובזמן שהמאבק על המצטינים ביותר נמשך, פוטנציאל ההיפגעות של התלמידים החלשים גובר, כן הם נאלצים לעיתים להידחק לסוף התור ומתפשרים על מוסדות לימוד פחות טובים. "מי יודע כמה אנשים אובדים בדרך ומגיעים לישיבות שלא מתאימות להם ושפוגעים ביכולות שלהם", קובל הורה. "מישהו חייב לעשות בדק בית".