למיקה טרבולסקי בת ה־9 היתה בקשה אחת: "להיות ילדה בריאה עם שיער ארוך, ולא עם קרחת" • כעת, כשמחלת הלוקמיה שממנה סבלה נסוגה, הבקשה שלה התגשמה • "אהבתי את החיים והם חזרו"
"כוכב נולד כוכב שובב; כוכב נולד אצלי ביד; כוכב תאיר לי את הדרך; הראה לי את הדרך לחלום; שהפחד יעבור אצא לאור; יש לי כוח וכל המשאלות תתגשמנה בקרוב". זה השיר שחיברה הילדה מיקה טרבולסקי (9) עם אמה בקי.
בכל ביקור בביה"ח לילדים "דנה" שבאיכילוב, בכל טיפול או כאשר הרגישה קושי - היא חזרה למילים המעודדות ושרה אותן לעצמה. לפני כתשעה חודשים אובחנה מיקה עם לוקמיה (סרטן הדם). הילדה הצעירה, שהיתה פעילה בחוג להתעמלות אמנותית, התלוננה על כאבי רגליים ואוזניים ולאחר סדרת בדיקות אובחנה עם לוקמיה והחלה לקבל טיפולים קשים. לאחרונה סיימה את השלב הראשון של הטיפול הכימותרפי האינטנסיבי. היא נמצאת בהפוגה ממחלתה ועברה להמשך מעקב וטיפול תומך, והיא יכולה לחזור למשך כמה שעות לבית הספר שלה, אמירים בחולון.
"תמיד רציתי להיות ילדה בריאה עם שיער ארוך ולא עם קרחת", היא מספרת "תמיד חייכתי. אין מקרה שבו אני לא יכולה לחייך, גם כשקשה. עכשיו צומח לי השיער ואני כבר בריאה ומותר לי הכל וחזרתי לבית ספר. אהבתי את החיים, והם חזרו. ידעתי שהם יחזרו ועכשיו אני שמחה".
על השיר, שאף הולחן עבורה לאחרונה כמתנה, היא מספרת כי הכוכב שבו מסמל את ליבה. "כתבתי את השיר במשך הטיפולים כשהייתי חולה. זה היה מסמן לי שאחזיק את עצמי ואהיה גיבורה".
בקי, אמה של מיקה, מספרת על המאבק בלוקמיה: "ברגעים כאלה צריכים להיות מאוד אופטימיים ולא לצלול למטה. צריך לחשוב איך להתרומם מהנקודה הזו, לאסוף את עצמך ולנשום עמוק ולהקשיב לרופאים ולנסות להמשיך את החיים. מיקה היתה רוקדת בשיעורי ג'אז ומחול ותמיד אהבה לשיר. היא זרקה את המילה כוכב, ומשם כתבנו יחד את השיר בזמן הטיפולים. זה שיר לחיזוק, שבכל פעם שאנחנו שרות אנחנו יודעות שאנחנו נתגבר. היינו שרות ומתחזקות. זה שיר שנוטע תקווה".
בקי ביקשה להודות לצות המטפל באיכילוב "שהעלו חיוך על פניה של מיקה והצילו אותה". לדבריה, "בחנוכה שעבר מיקה היתה חולה ולא ידענו עדיין מה יש לה. אושפזנו פעמיים ואז גילו את המחלה. השנה השיפור במצב של מיקה יהיה הנס הכי טוב שקרה לנו, ובעזרת השם יהיה בסדר".
ד"ר הילה רוזנפלד, רופאה בכירה במחלקה להמטו־אונקולוגיה ילדים ב"דנה" שבאיכילוב, מלווה את מיקה כבר כשמונה חודשים. לדבריה, "מיקה היא ילדה מאוד מיוחדת ומאוד אופטימית, שגם ברגעים הקשים חייכה והתמודדה בדרך מאוד מיוחדת. הייחוד שלה הוא האופטימיות והדרך להתמודד עם כל דבר, לצד טוב לב ורצון להעניק". ד"ר רוזנפלד מספרת כי "מיקה גם עזרה לילדים שהגיעו אחריה למחלקה דרך הניסיון שלה, לימדה ילדה אחת לקחת תרופות דרך הפה ועזרה לילדים אחרים".
