הפעולה מליל שבת, שמיוחסת לישראל, הובילה אותנו משלב הדיבורים לשלב המעשים בכל הקשור לנוכחות האיראנית מעבר לגבול • אם טהרן תוסיף להתעקש לבסס נוכחות קבועה בסוריה, ישראל תיאלץ לקבל החלטה • פרשנות
אם נכונים הדיווחים, ישראל עברה בליל שבת משלב הדיבורים לשלב המעשים בכל הקשור לנוכחות האיראנית בסוריה. התקיפה שמיוחסת לחיל האוויר סימנה קו אדום ברור, שלפיו ישראל רצינית בכוונותיה לא לאפשר לאיראן ולשלוחיה להתבסס במרחב.
התקיפה היוחסת לישראל בוצעה אחרי חודשים ארוכים שבהם ישראל הבהירה כי לא תשב מנגד לנוכח המאמצים האיראניים להקים בסיסי קבע בסוריה. מסרים ברוח זו הועברו בדרכים דיפלומטיות למנהיגי המערב והאזור, והדברים אף נאמרו פומבית על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון. נראה שהמסר המבוקש לא הופנם בצד השני; איראן לא רק שלא הפסיקה את הפעולות להקמת המתחם שלה בבסיס אל־כיסווה, אלא אף האיצה אותן.
מדובר באותו בסיס שנמצא כ־40 ק"מ מגבול סוריה־ישראל וצילומי לוויין שלו פורסמו לפני כשלושה שבועות ב־BBC הבריטי. ייתכן שהפרסום היה חלק מתהליך ההפללה של הבסיס והרצון ליצור לגיטימציה לתקיפה, מעין מסר שאם שום גורם לא יפעל להפסקת העבודות בבסיס - ישראל תיאלץ לעשות זאת בעצמה.
על פי הדיווחים מסוריה, נראה שישראל הקפידה לתקוף רק את המבנים שאמורים היו לשמש את הכוחות האיראניים או את המיליציות השיעיות שפועלות בסוריה תחת פיקודם. על פי אותם דיווחים, מערך ההגנה האווירית הסורי אמנם ניסה ליירט את הפצצות של חיל האוויר, אולם כמו במקרים קודמים הירי לא סיכן את מטוסי חיל האוויר.
סביר שהעיתוי נבחר כך שהתקיפה תבוצע לפני שהבסיס יאויש, כדי לצמצם את היקף הנפגעים ולמנוע ככל האפשר עימות ישראלי־איראני ישיר. אין ספק שבטווח הקצר מדובר במהלך נבון: מכיוון שאיראן מעולם לא הודתה שהיא בונה את הבסיס, מתאפשר לה כך להתנהל במרחב הכחשה שבו לכאורה מה שהותקף - כחלק מהתקיפות הכמעט־שגרתיות שמבצעת ישראל בסוריה בשנים האחרונות - היה בכלל בסיס של דיביזיה 90 הסורית, ומכאן שמדובר בעניין שבין ישראל לסוריה שאיראן כלל אינה צד אליו.
אבל בטווח הארוך יידרשו האיראנים להחלטות. בהקשר לבסיס הזה - אם לחדש את הקמתו או לנטוש את התוכניות לאייש אותו, ואם לבחור ביעד אחר, צפוני יותר, במיקום שיקשה על ישראל לתקוף; ובהקשרים רחבים יותר - כיצד לקדם את כוונותיהם להקים גם בסיסים אוויריים וימיים בסוריה מבלי להסתכן, ואיזו תוכנית פעולה לגבש כדי לייצר מאזן הרתעה מול ישראל.
הדילמות לא ייעצרו בטהרן. התקיפה מעבירה מסר ברור גם לכל מי שמעורב בהסכמי הפסקת האש שמגובשים כעת בחסות רוסית. ישראל דרשה אזור מפורז של 40 ק"מ מקו המגע, אולם הוחלט על 5 ק"מ בלבד. כעת תידרש רוסיה להחליט אם הקווים שמשרטטת ישראל לעצמה מתנגשים עם האינטרסים שלה, ואם כן - כיצד להגיב.
ההחלטות שיקבלו איראן ורוסיה יקבעו במידה רבה גם את האסטרטגיה הישראלית להמשך. אם אמנם תתעקש איראן לבסס נוכחות קבועה בסוריה, תיאלץ ישראל להכריע אם להתעקש על הקו האדום שסימנה, ואולי אף לחזק אותו באמצעות מסרים או תקיפות.
כל מי שמצוי בעולם החשאי יודע שהאתגרים עוד לפנינו: פעולות שאפשר היה לבצע עד כה בשקט יחסי בחסות מלחמת האזרחים בסוריה הופכות כעת לסבוכות בהרבה עם סיומה, שמביא עימו גם תיאבון וחוצפה גדולים יותר של הכוחות שפועלים מצפון.
