"בכפר הערבי גירשו את המסתננים במכות"
מנגד, חבר מועצת העיר תל אביב, שלמה מסלאווי, אמר כי מסתננים נכנסו לכפר הערבי מנדא וגורשו במכות, וקולו של ח"כ בהלול לא נשמע. בהלול הגיב ואמר כי יכול להיות שלא היה בארץ באותו זמן, וכי מדובר היה בתקרית נקודתית שהוא מגנה אותה.
מסלאווי הוסיף: "אם הם באמת היו פליטים לא היינו שומעים אותם, הם הופכים בתי כנסת לברים וסוחרים בסמים וכל התשתיות בשכונות הדרום קורסות. על חילול שבת נפלו פה ממשלות ב-77' וב-99', אבל על התבוללות והפיכת בתי כנסת לפאבים הסיעות הדתיות לא פוצות פה".
הפעילה שפי פז אמרה כי היא לא רואה פיזור מסתננים לשכונות עשירות, ליישובים ערבים או לקיבוצים שהצהירו שהם מתנגדים לחוק. נציג הקהילה האתיופית בנתניה, בצלאל יעקב, אמר כי העשירים מנקים את המצפון שלהם על חשבון עניי הערים: "הסודנים טבחו ב-7,000 יהודי אתיופיה בסודן. נמאס לנו מהצביעות. מי שרוצים לשלב מסתננים בשכונות שלי לא מוכנים לראות אפילו אותי בשכונות שלהם – אתיופי שנכנס לפולג בנתניה היס"מ מוציא אותו משם אחרי חמש דקות".
אמסלם דורש מהמשטרה לאכוף
היו"ר אמסלם ביקש דיווח על אכיפת ההוראות המגבילות את הוצאת הכספים, על רקע דיווח שהן לא מיושמות, ואמר: "אם יש חקיקה שלא מיושמת ונאכפת חבל שהיא קיימת". נציגת המשטרה, רב פקד הדס פטר, אמרה כי היא לא יכולה לפרט אולם נפתחו כמה חקירות בעניין. היו"ר אמסלם הגיב ואמר כי הוא מבקש מהמשטרה לפעול בעניין.
היועץ המשפטי של רשות האוכלוסין וההגירה, עו"ד דניאל סלומון, אמר כי כיום יש בישראל כ-35,300 מסתננים שהגיעו בעצמם לישראל וטרם יצאו ממנה, ועוד כ-5,000 ילדים. הוא ציין כי 9,189 אריתראים הגישו בקשות מקלט מאז שנת 2007, כאשר 5,050 מהם נדחו והשאר עדיין בטיפול.
כמו כן כ-3,000 בקשות הגישו אזרחים סודנים, כ-1,600 מהן נדחו, אחת בלבד אושרה והשאר בטיפול. באשר למתקן חולות אמר כי הוא יכול להחיל עד 3,300 מסתננים וכרגע יש בו כ-1,100 בלבד בגלל קשיים באכיפה. ח"כ זנדברג אמרה בתגובה כי בעולם אושרו 70% מבקשות המקלט של יוצאי אריתריאה, בעוד שבישראל 50% מהן נדחו.
"הפיזור לא יכול להיעשות בכפייה"
מנהלת המחלקה המשפטית של מוקד הסיוע, עו"ד טל שטיינר, אמרה כי אין בהצעת החוק שום הנחיה אופרטיבית לגבי גירוש למדינה שלישית, ויש בו רק הצהרת כוונות לסגור את מתקן חולות.
לדבריה, הפיזור לא יכול להיעשות בכפייה ובמעצרים שמפיקים פקידים ללא ביקורת שיפוטית. נציגת אמנסטי, חן בריל, הוסיפה כי מדובר במבקשי מקלט שרובם זכאים למעמד פליט בישראל, ולא ברואנדה או קנדה, ורשות האוכלוסין צריכה לבחון בקשות מקלט ולהכריע מי פליט ומי לא.
נציגת נציבות האו"ם לפליטים, שרון הראל, טענה כי לפי מדינות המוצא ניתן להניח שמי שהגיע לישראל זקוק להגנה, וענישתם עומדת בניגוד לאמנת הפליטים ולזכותם לבקש מקלט.
בתום הדיון דחתה הוועדה את שורת ההסתייגויות של ח"כ זנדברג, בהלול וגרמן. כאמור, ההצעה אושרה ברוב של 9 תומכים, בהם: היו"ר אמסלם וחברי הכנסת יהודה גליק, אמיר אוחנה ובני בגין (הליכוד), ח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), ח"כ אכרם חסון (כולנו), ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) וח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס).
להצעה התנגדו ח"כ תמר זנדברג (מרצ), ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) וחברי הכנסת דב חנין ואלב אבו ערעאר (הרשימה המשותפת).
