החקיקה, שנועדה לשים אפסר על עיני החוקרים במשטרה, לא תצלח ועשויה לדחוק מצביעים מהליכוד ליאיר לפיד • פרשנות
צריך לומר, לפני שמגישים את ההתנגדות הנחרצת לחוק ההמלצות, עדיף לחיות בעולמם של דוד אמסלם ודוד ביטן מאשר בעולמם של האינקוויזטורים מהתקשורת ומגורמי אכיפת החוק. השניים בוודאי הרבה יותר אנושיים, ויש להם סיבות טובות לנסות לחסום חקירות פוליטיות כאמצעי לחילופי שלטון. אבל החקיקה עצמה, שנועדה לשים אפסר על עיני החוקרים במשטרה, לא תצלח. ומבחינה פוליטית היא מצטרפת להתפתחויות אחרות שעלולות לדחוף בוחרים מהליכוד אל מאגר הבוחרים של יאיר לפיד.
קשה להעריך מה תוקף הסקרים האחרונים שמתפרסמים, אבל ברור שיש גוש בוחרים שהצביע במערכות הבחירות האחרונות לימין, ואירועים פוליטיים כמו עצירת העבודות בשבת לתחזוק הרכבות וחקיקה שנחזית כפוגעת במערכת אכיפת החוק הם בלתי נסבלים מבחינתם, עד כדי כך שהם יעדיפו להצביע שמאלה מאמונתם המדינית הימנית.
לא ברור מה הטעם בכל יוזמת החקיקה הזאת, אם למעשה אין לה שום משמעות מעשית. לפי החוק, המשטרה תגיש המלצות על חקירות לבקשת היועץ המשפטי. במקרה הפרטי של ראש הממשלה נתניהו, היועץ המשפטי מנדלבליט כבר אמר כי הוא יבקש המלצה כזאת, כך שתהיה המלצה, ועם הדלפות או בלי הדלפות כל העולם יידע בדיוק מה חושבים במשטרה שצריך לעשות עם התיק.
הסיבה הפוליטית היחידה שאפשר למצוא בתרגיל החקיקה המיותר הזה היא המהומה הפוליטית־תקשורתית שמתחוללת עכשיו ותתחולל גם כשיגיע שלב ההמלצות: פיצול המערכת הפוליטית לתומכים ומתנגדים כדי להפוך את ההתנגדות לחקיקה ואחר כך את ההמלצות לנושא השנוי במחלוקת על בסיס פוליטי.
מבחינה פוליטית, יוזמת החקיקה משתלבת בתסמונת נתניהו מאז שנות ה־90: מכיוון שנתניהו הוכיח עליונות ברורה על פני המועמדים האחרים למנהיגות בכל המדובר בניווט נושאי הביטחון וכמובן בנושאי הכלכלה, נוצר מצב שהציבור - כולל בוחרי הימין - שוכח את הסיבות שמלכתחילה גרמו לו לבחור בנתניהו.
כשמצב הביטחון טוב מאי פעם וכאשר הכלכלה יציבה ומשגשגת, למעט ההתנפלות הבלתי פוסקת על הקופה הציבורית, הציבור בחלקו מצביע לטובת "מינהל תקין" ו"איכות השלטון". מכיוון שיאיר לפיד נראה כמיסטר קלין החדש, למעט העובדה שמפלגתו נטולת כל הליך דמוקרטי, הוא סופח קולות של מצביעי ימין שנמאס להם. עד שפתאום הם יתגעגעו לנתניהו כשהעניינים בצפון, בדרום, ובכל מקום ייצאו משליטה.
