בריאיון ל"ישראל היום" אמר פרופ' משה שרון, יועצו לענייני ערבים של רה"מ לשעבר, כי הציע לו לנאום ישירות לעם המצרי על רצונו בשלום, חודשיים לפני נאומו של סאדאת • לדבריו זה היה משפר את מצבה של ישראל במו"מ - ואולי אף מקטין את הוויתורים בחצי האי סיני
החודש ציינו בישראל 40 שנים להסכם השלום בין ישראל למצרים. כעת מסתבר כי בישראל תכננו נאום שיישא ראש הממשלה מנחם בגין, שיקדים את הנאום של הנשיא המצרי אנואר סאדאת - שנאם בפרלמנט על כוונתו להגיע לישראל כדי להשיג שלום.
מי שחיבר לבגין את הנאום היה פרופ' משה שרון, ששימש כיועצו של בגין לענייני ערבים. בריאיון ל"ישראל היום" חושף פרופ' שרון כי מלכתחילה הייתה כוונה בישראל להקדים את נאומו של סאדאת, ובכך להגיע למשא ומתן עם מצרים בתנאים טובים יותר.
לו בגין היה מקדים את סאדאת, כמו שאני דחקתי בו, היינו במצב הרבה יותר טוב ולדעתי לא היינו צריכים לוותר על כל סיני", אמר. "אני התרעתי בפני ראש הממשלה כי יש בידי מידע לפיו סאדאת הולך לנאום את הנאום הזה. סיפרתי לו על כך כבר בראשית חודש ספטמבר והכנתי לו אפילו טיוטת נאום. להערכתי, אם בגין היה נואם מצבנו המדיני בתחילת המו"מ היה הרבה יותר טוב, ולא היה צורך לפנות את כל סיני. הלחץ על ישראל היה נמנע".
פרופ' שרון מספר כי נודע לו באופן פרטי על כוונתו של סאדאת, בעקבות ביקור של עמית שלו שסיפר על ביקורו במצרים: "הגיע אליי לתל אביב מדען בעל שם בינלאומי שביקר קודם במצרים. הוא שמע בקהיר שיש דיבורים על כך שהנשיא המצרי מתכוון לנאום בפני העם המצרי. הוא אמר לי שלדעתו ישראל צריכה להיות מודעת לכך. אני סמכתי על החבר שלי בעיניים עצומות, והבנתי שאם הוא אומר משהו אז ככל הנראה זו לא שמועה, והוא שמע את זה מבכירים ממש בתוך המשטר המצרי.
לצערי, גם היום אני לא יכול לספר מי המדען. בכל מקרה, ביקשתי לשוחח עם ראש הממשלה מנחם בגין וארגנו לי איתו פגישה. לא הכרתי אותו, וכשהתחלנו לדבר עוד לפני שסיפרתי לו על המידע שלי בגין אמר לי: 'אתה מומחה בתחום ויש לי תקן ליועץ לענייני ערבים'. הוא הורה ליחיאל קדישאי לכתוב לי במקום כתב מינוי", אומר פרופ' שרון.
אחר כך סיפרתי לו על המידע שלי, והוא שאל אותי מה לעשות", הוא ממשיך. "אמרתי לו: 'ראש הממשלה, אנחנו חייבים להקדים את סאדאת. אתה חייב לנאום ישירות לעם המצרי מעל ראשי ההנהגה שלו. אם לא נעשה זאת - נופתע מבחינה מדינית וזה יהיה יום כיפור מדיני'. ראש הממשלה קיבל את העצה שלי וכתבתי לו נאום. הבעיה הייתה שאז בגין חלה ואושפז, והחודש חלף.
לאחר מכן שבתי והצעתי למנחם בגין לנאום את הנאום ב-10 באוקטובר. הבעיה הייתה שאז כבר היה מו"מ בין משה דיין למצרים, והייתה הנסיעה למרוקו ועוד פעילויות חשאיות שקרו. אני לא ידעתי על הפעילויות האלו, אבל בגין ידע ולכן דחה את הנאום שלי. כך סאדאת נאם בנובמבר, ורק אחרי כן בגין נאם. להערכתי אם בגין היה נואם קודם - מצבנו המדיני היה יותר טוב ולא היינו צריכים להחזיר את כל סיני
למה לדעתך לא היינו צריכים להחזיר את כל סיני? הרי זו טריטוריה מצרית.
סיני אינה טריטוריה מצרית, ואף פעם לא הייתה כזו. אני הכנתי על כך תיק שלם לבגין שחזר לאולטימטום בריטי לטורקים מ-1906. הראיתי שם בהסכמים בין הטורקים לבריטים שאין למצרים שום זיקה לסיני. התיק הזה היה מאד חשוב כי היה ברור שהמו"מ יהיה על סיני. אני רציתי לחזק את בגין, ובכלל לא חלמתי על כך שהוא יחזיר יותר ממה שהבטיחה מפלגת העבודה. לצערי ההיסטוריה הלכה לכיוון הזה, אבל אני חושב שאפשר היה אחרת".
