המחקרים האחרונים והמומחים מפריכים את המיתוסים: התקן תוך־רחמי מסתמן כיום כאמצעי המניעה היעיל והבטוח ביותר - גם עבור נערות בגיל ההתבגרות • ד"ר רונית אלמוג, מומחית לגינקולוגיה: "לא צריך לפחד לדבר או להתעלם, כי ההשלכות של היריון לא רצוי הרבה יותר קשות

הריונות לא רצויים בקרב צעירים הם סצנה שחוזרת על עצמה על המסך ההוליוודי, ובמשך שנים רבות היא מחזיקה מעמד ולא מתיישנת. הם זוג צעירים, יפים ומאוהבים, או כאלה שנסחפים למין מזדמן בערב רווי יצרים. הוא לא שם קונדום, היא שכחה גלולה, אם בכלל היא לוקחת כזו, והופה, נולד סרט, תרתי משמע.

"אין חשש לזיהומים"

ההתקן התוך רחמי // יהושע יוסף

לדברי ד"ר אלמוג, "בעבר היו מיתוסים שקשורים להתקנים תוך־רחמיים, שבגינם השימוש הפך פחות פופולרי. לאחרונה עבודות מחקר הפריכו את ההנחות הללו, ואף פורסמו המלצות של האיגוד האמריקני לגינקולוגיה ומיילדות ושל האיגוד הישראלי לאמצעי מניעה, על שימוש בהתקנים תוך־רחמיים גם בנשים שטרם ילדו, כולל נערות. 

"עד עכשיו היה מקובל שהתקן תוך־רחמי מתקינים לנשים שילדו, כלומר לנשים שכבר סיימו את התכנון המשפחתי, מכיוון שהיו חששות שההתקן עלול לגרום לזיהום של איברי האגן, הרחם, החצוצרות, ובעתיד עלול להשפיע על הפריון. הגלולה מהווה אמצעי מניעה בטוח ויעיל, היא מונעת היריון ב־99% כאשר היא ניטלת כהלכה. אולם אורח החיים המודרני מצריך בחירה באמצעי מניעה שיצריך מינימום התעסקות, ללא צורך בנטילה יומיומית. 

"הנערות בימינו הן עסוקות ולא תמיד זוכרות לקחת גלולות. לכן שיעור הכישלונות בשימוש בגלולות כתוצאה משכחה הוא גבוה, כי השימוש לא נעשה בצורה יעילה. אמנם קיימים כיום פתרונות הורמונליים שדומים בהרכבם לגלולה אך ללא הצורך בנטילה יומיומית, כגון טבעת נרתיקית, מדבקה וזריקות הניתנות אחת לשלושה חודשים, אך בשל הצורך בהתעסקות מינימלית, השיטה של ההתקנים הרחמיים הופכת נפוצה במידה ניכרת". 

מהו, למעשה, ההתקן התוך־רחמי?

"התקן תוך־רחמי הוא שם כולל להתקנים קטנים וגמישים מפלסטיק, שמוחדרים לחלל הרחם דרך תעלת צוואר הרחם על ידי רופא או רופאת הנשים במרפאה. צורתו בדרך כלל T ואורכו כשלושה ס"מ. קיימים שני סוגים של התקנים: התקנים לא־הורמונליים והתקנים הורמונליים. ההתקנים הלא־הורמונליים מצופים בחלקם בסליל נחושת. ההתקן יושב כגוף זר בחלל הרחם ונוכחותו מונעת השתרשות של העובר בחלל הרחם. ההתקנים אינם משפיעים הורמונלית על האישה, אך בקרב חלק מהנשים ההתקן עלול לגרום לדימום וסתי ארוך או כבד יותר, ולכן הוא פחות מתאים לנשים שמראש סובלות מדימום וסתי מוגבר. 

"ההתקן ההורמונלי מכיל סליל קטן שמשחרר כמויות מזעריות של ההורמון פרוגסטרון בחלל הרחם. ההשפעה ההורמונלית גורמת לרירית הרחם ולריר הצווארי להיות לא קליטים להיריון. כמו כן, ההורמון גורם לדיקוק של רירית הרחם, וכך מפחית את הדימום הווסתי במידה ניכרת, ולעיתים ניתן כטיפול לנשים שסובלות מדימום וסתי מוגבר. קיים התקן נוסף חדש, פיתוח ישראלי - התקן כדורי שאינו מכיל הורמונים. בניגוד למרבית ההתקנים, שהם בצורת T, התקן זה עשוי מכדורי נחושת קטנים על חוט גמיש, ולאחר התקנתו צורתו מתאימה את עצמה למבנה חלל הרחם, ולכן ייתכן שהדימום הווסתי יהיה קל יותר". 

למי מתאים ההתקן התוך־רחמי?

"ההתקן מתאים לכל אישה שאינה מעוניינת להרות בתקופה הקרובה, גם אם מדובר רק בשנה או בשנתיים הקרובות, בין שילדה בעבר ובין שלא. ההתקנים יעילים לתקופה של שלוש עד חמש שנים, בהתאם לסוג ההתקן, אך אפשר להסירם בכל עת לפי רצון האישה. ההתקן התוך־רחמי מתאים לנשים שמחפשות אמצעי מניעה בטוח עם מינימום התעסקות, ללא צורך בנטילה יומיומית. ההתקן יתאים גם לנשים שלא יכולות מסיבות כלשהן להשתמש באמצעי מניעה הורמונלי כגון גלולות, מדבקה או טבעת. לדוגמה, נשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של קרישיות יתר, או נשים מעל גיל 35 שמעשנות". 

 

מתי ואיך מתקינים את ההתקן?

"ההתקן התוך־רחמי מוחדר באמצעות מוליך על ידי רופא או רופאת הנשים במרפאה בהליך פשוט יחסית, שנמשך דקות ספורות. ההתקן מוחדר בתקופת הווסת או כמה ימים לאחריה, על מנת לוודא שהאישה אינה הרה וכן משום שבזמן זה צוואר הרחם פעור יחסית, מצב שיכול להקל את החדרת ההתקן לחלל הרחם". חשוב לציין כי את ההתקן יכולים להתקין רק רופא או רופאה מוסמכים, וכי אין לרכוש את ההתקן באמצעות הפניה ולהתקין אותו באופן עצמאי.

מה עם תופעות לוואי, סיבוכים?

"לאחר ההתקנה ייתכנו דימומים. התקן מנחושת, זה שאינו הורמונלי, כרוך בדימומים כבדים יותר. סביב ההתקנה ייתכנו גם כאבים בבטן התחתונה, שמזכירים כאבי מחזור. הם נגרמים עקב התכווצויות של הרחם וניסיונותיו לפלוט את הגוף הזר שהותקן בתוכו. כאבי הבטן חולפים כעבור שעות עד ימים בודדים. במקרים נדירים עלול להיות ניקוב של דופן הרחם בעת ההתקנה, שמצריך התערבות כירוגית להסרת ההתקן (לפרוסקופייה). כמו כן, יש מקרים של פליטה ספונטנית של ההתקן, הם נדירים אך שכיחים יותר בקרב נשים עם דימומים כבדים. בהתקן ההורמונלי עלולות להופיע תופעות לוואי כגון גודש בשדיים, תחושת תפיחות, אקנה, ולעיתים עלולות להיווצר ציסטות שחלתיות, שעל פי רוב אינן מדאיגות ומצריכות מעקב בלבד".

האם בן הזוג ירגיש את ההתקן בעת קיום יחסים?

"מאחר שההתקן ממוקם בתוך חלל הרחם, לא האישה ולא בן זוגה אמורים להגיע אליו. לעיתים בן הזוג יכול להרגיש את קצה החוט המשמש להוצאת ההתקן, ובמקרה כזה יוכל הרופא לקצרו בקלות". 

לסיכום, עצה מהמומחית? 

"התקן תוך־רחמי הוא אמצעי מניעה יעיל ובטוח, עם מינימום התעסקות, שלא פוגע בפריון או מעכב אותו, ומתאים מאוד גם לנערות ולנשים שטרם ילדו. אין ספק שעבור נערה שמקיימת יחסי מין יש צורך לדאוג לאמצעי מניעה. גלולה היא דבר מעולה, אבל יש נטייה לשכוח ולכן ההתקן הוא פתרון מצוין. באשר למי שדואגת שההורמונים בגלולות או בהתקן 'משמינים', אבהיר כי בורקסים הם משמינים. עוד אציין כי התקן תוך־רחמי לא מתאים לאישה שחווה פחד וחרדה אפילו מבדיקה בסיסית, וכן לאישה שמעולם לא קיימה יחסי מין". 

ומה לגבי עלויות?

"ההוצאה השוטפת על גלולות וההוצאה החד־פעמית על קניית ההתקן בבית המרקחת עם מרשם, כמובן, והתקנתו אצל הרופא, הן זהות. הפסקת היריון לא רצוי, בטח בגיל צעיר, כרוכה בהשלכות פיזיות ונפשיות, ולכן יש צורך להתאים לכל אחת את אמצעי המניעה הנכון ביותר עבורה. כלומר - שיהיה בטוח, קל ונוח לשימוש. אני תמיד מנסה לשדר מסר לנערות ולאימהות שיותר טוב לדבר על הצורך באמצעי מניעה מאשר אחר כך להתמודד עם השלכות של היריון לא רצוי. אם שרוצה להקל על בתה, טוב יותר שתדבר איתה והילדה תדע שיש מענה, מאשר שתבוא אחר כך למרפאה מאחורי הגב". 

מבדיקה שערכנו, עלותו של התקן מסתכמת בכמה מאות שקלים, והממוצע הוא כ־500 שקלים. על כך יש להוסיף ביקורים ספורים אצל רופא או רופאת נשים לצורך התקנה ובקרה, בהתאם לתנאי קופת החולים.

"זו החברה שהשתנתה"

ד"ר אלמוג בהחלט יודעת על מה היא מדברת. ה', נערה בת 17 ממרכז הארץ, מספרת: "אני עם אותו החבר מכיתה ג' והתחלנו לקיים יחסי מין כשהיינו בני 14 וחצי. ההורים שלי מאוד לא אהבו את זה, אבל בסופו של דבר הבינו שעדיף שאני אשתף אותם בדברים ולא אלך ואעשה מאחורי הגב. כשהייתי בת 15 התחלתי לקחת גלולות. הייתי מקפידה לקחת בכל יום ובשעה קבועה, אבל כבר קרה ששכחתי גלולה פה או שם ואחר כך לא ישנתי בלילות עד שקיבלתי מחזור. המון בחורות בגיל הזה שמקיימות יחסי מין לא מצליחות להירדם בלילה, כי הן פוחדות שבטעות נכנסו להיריון". 

לפני חצי שנה, בגיל 16 וחצי, החליטה ח' לעבור מגלולות להתקן תוך־רחמי. "זה דבר שעוד לא כל כך מקובל בארץ, אבל קרובת משפחה מארה"ב סיפרה לי על זה ועשיתי תחקיר על זה בארץ. התפלאתי מאוד להגיע לרופאים שבכלל לא חששו לשים לנערה בגילי התקן. להפך, החמיאו לי שאני אחראית מאוד". 

איך היה התהליך?

"הוא ממש לא נעים לכמה דקות. גם כמה ימים אחרי זה אני זוכרת שמאוד כאב לי, וזה היה מוזר כי יושב לך משהו זר בתוך הגוף וזה לא טמפון שאת רצה להחליף כל כמה שעות. אחרי שלושה ימים זה נרגע, ואחרי שבוע שכחתי מזה כבר לגמרי".

גם ג', בת 16 ממרכז הארץ, מספרת על היתרונות שבהתקן: "אני יחסית חדשה בתחום של ההתקן. יש לי אותו רק חודשיים, אבל הוא ממש סבבה, כאילו בכלל לא צריך לחשוב מתי לקחת גלולה או לשים איזה שעון מעורר מביך כזה באמצע היום כשכל הסביבה מבינה שאת לוקחת גלולה. חבר שלי היה בשוק שאני רוצה לעשות דבר כזה והוא בכלל לא הכיר את זה. אבל לי נוח, כי גם כשלקחתי גלולות, אפילו שלקחתי אותן תמיד בזמן, תמיד את בלחץ שאולי הגלולה לא עבדה, וכל היום את בחישובים ומוטרדת. לעומת זאת, ההתקן הוא קבוע ולא מרגישים אותו בכלל". 

את הצד השני, זה של ההורים, מספקת נ', אמה של ת', בת 15 מדרום הארץ. "ביום שבו גיליתי שהיא מקיימת יחסי מין מזדמנים, הייתי פשוט בשוק. בדור שלנו זה לא היה נהוג בכלל לפני החתונה. אפילו שהתחתנו מוקדם מאוד, אני פשוט הייתי המומה לגלות שככה הנוער שלנו נוהג ושזה קורה אצלי בבית. לקח לי שבוע עד שבכלל יזמתי איתה שיחה על מין ואמצעי מניעה. הייתי משוכנעת שהיא לא תהיה מוכנה לשמוע לי, אבל הופתעתי מאוד שכן ומייד קבעתי בעבורה תור לרופא נשים".

איך הרגשת בשלב הזה? 

"הייתי נבוכה מאוד לגשת לרופא נשים עם הבת שלי בגיל כל כך צעיר, אבל כבר כשהמתנו בכניסה אליו זיהיתי עוד כמה אימהות נבוכות במצבי ופתאום הבנתי שזו לא הבת שלי ששונה, זו החברה שהשתנתה. אצל הרופא היה דיון מעמיק בנושא אמצעי המניעה ובסופו של דבר, אחרי שהשתכנעתי שאין סיכון בהתקן, העדפתי שהיא תשתמש בו. בתוך תוכי אני מרגישה שהיא לא מספיק אחראית לנטילת גלולות, והדבר האחרון שהיא והמשפחה שלנו צריכים זה היריון לא רצוי. גם אני בעצמי כבר שנים משתמשת בהתקן ומכירה היטב את סגולותיו".