כשהחייל הסתובב וראה את הרס"פ מסתער לעברו, הוא שלח מכת אגרוף שפגעה בפניו של המפקד. מהמכה נשבר אפו של הרס"פ. הוא הובהל לחדר מיון, טופל בהרדמה מקומית ונזקק לעשרה ימי מנוחה. בעקבות זאת, הואשם החייל בבית הדין הצבאי - מחוז שיפוט זרוע היבשה, בעברה של גרימת חבלה חמורה ונשלח ל"מעצר פתוח" ביחידתו עד תום ההליכים.
במהלך המשפט הוכיחה הסנגוריה הצבאית, שייצגה את החייל, כי הוא היה נתון להבנתו בסיכון והגיב באינסטינקט לבלום את המפקד, שאחרת היה פוגע בו. הסנגוריה גם הוכיחה שהמפקד מסר עדות מגמתית רצופת סתירות וניסה להקטין את חלקו באירוע, תוך "ניפוח" התלונה נגד החייל.
בית הדין הצבאי, בראשות השופט סא"ל מאיר ויגיסר, קיבל את טענת הסנגוריה להגנה עצמית וזיכה את החייל. בית הדין הוסיף, כי אם החייל לא היה פועל, הוא היה עלול לספוג פגיעה ממשית מהרס"פ ולכן פעולת ההתגוננות מצדו הייתה סבירה.
סנגורו של החייל מטעם הסנגוריה הצבאית, עו"ד סרן נתנאל יעקב-חי, מסר כי פסק הדין שולח מסר חד-משמעי למפקדים ולחיילים ותיקים שלעיתים מנצלים את מעמדם לרעה אל מול זוטרים מהם. "החייל פעל כפי שכל אחד היה פועל במצב דומה, לאור הסכנה שחש. הוא מצר על הפגיעה במפקד, אך מעשיו נבעו מחוסר ברירה, לאור התנהגותו האלימה של המפקד. אנו שמחים על שבית הדין קיבל את עמדתנו ואת הראיות שהבאנו וקבע שהתנהגות החייל הייתה סבירה בנסיבות העניין".
