"ברחנו בגלל הרעב", אמר תושב בגארי שברח לא מזמן עם משפחתו לעיר הסמוכה וואו, משום שלא היה להם מזון. הוא דיבר בעילום שם למען ביטחונו. התושב, בן ה-54, בן ארבע, סיפר לסוכנות הידיעות AP בטלפון כי "אנשים במחוז מתים מרעב". לדבריו, בשנה וחצי האחרונות הוא ראה את כוחות הסיוע ההומניטרים של האו"ם בעיר רק שלוש פעמים. "אם הממשלה לא תאשר לסיוע להגיע, מה שנותר לנו הוא רק להתפלל", אמר.
לפי ממשלת דרום סודאן, "אין מדיניות של אפליה, הממשלה מחויבת לסייע לכל דרום סודאן", אמר ישעיהו קול-ארואי, יו"ר הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה.
ארגוני זכויות האדם קוראים לכל הצדדים בסכסוך לספק גישה מיידית ובלתי מוגבלת לסוכנויות הומניטריות. "הן כוחות הממשלה והן כוחות האופוזיציה השתמשו במזון ככלי לחימה, החל מהגבלות על גישה אזרחית למזון, מניעת מזון באופן פעיל מאזורים מסוימים, ביזה שיטתית של מזון משווקים ובתי מגורים ואף ביזה של אזרחים הנושאים כמות קטנה של מזון בחזית", אמרה אלישיה לואדקה, חוקרת דרום סודאן לאמנסטי אינטרנשיונל.
"2018 תהיה שנה קריטית", אמר סרג טיסו מארגון המזון והחקלאות של האו"ם. הוא אמר כי הדרך היחידה למנוע הידרדרות נוספת בטווח הקצר היא "להגיע לשלום".
משבר המזון הנוכחי הוא תוצאה של "סכסוך מעשה ידי אדם", אמר נציג האו"ם בדרום סודן, דוד שירר. "מדובר באנשים שנמלטו מהבתים בגלל הסכסוך ולכן עזבו את פרנסתם", אמר שירר. הדבר נכון במיוחד באזור אקואטוריה, שנודע פעם בשם "סל הלחם של דרום סודן", אך כיום יש רוב התושבים ברחו מבתיהם בשל הסכסוך. "בדרום סודאן היו גשמים אידיאליים ברוב המקומות השנה", מסביר שירר. "הרעב הוא לא בגלל האקלים, הוא בגלל המלחמה".
