ח'אלד משעל מבקש ללכת בדרכו של ערפאת, מהלך מתבקש למי שנושא עיניו להנהגת התנועה הלאומית הפלשתינית • הדיווחים מסבירים את נכונותו המפתיעה של חמאס להגיע מלכתחילה להסכם פיוס עם הרשות • פרשנות
הדיווחים, שלפיהם הסכם הפיוס הפנים-פלשתיני נועד לסלול את הדרך לצירוף חמאס לאש"ף ובשלב מאוחר יותר אף לאפשר לה ולמנהיגה לשעבר, ח'אלד משעל, לכבוש את כתר ההנהגה, אינם מפתיעים ויכולים אף להסביר את נכונותו המפתיעה של חמאס להגיע מלכתחילה להסכם פיוס עם הרשות תוך שהוא מוותר, גם אם באופן סמלי, על שלטונו בעזה.
חשוב לזכור כי השתלטות חמאס בכוח הזרוע על רצועת עזה ביוני 2007 הפכה אותו לשליט הרצועה ולאדון על גורלם של תושביה, אבל לא העניקה לו את הלגיטימיות הפנים־פלשתינית והבינלאומית וגם לא את המכובדות שלהן נזקק כדי להפוך מתנועה פוליטית וממיליציה צבאית לגוף הזוכה להכרת העולם כמייצג וכמנהיג הפלשתינים. הדרך להשגת יעד שכזה עוברת דרך אש"ף, ארגון הגג של מרבית הזרמים הפלשתיניים, הנהנה עוד מאז הקמתו בינואר 1964 מהכרה ומלגיטימיות ערבית ובינלאומית ושאף ישראל הכירה בו בהסכם אוסלו כמייצג החוקי של העם הפלשתיני.
אחרי הכל, גם ערפאת פילס בשעתו את דרכו לצמרת באמצעות השתלטות על אש"ף. את צעדיו הראשונים עשה בכלל בארגון פת"ח שאותו ייסד עם חבריו בינואר 1965 בדמשק בחסות סוריה. פת"ח נועד לשמש משקל נגד ומתחרה לאש"ף, הארגון הבכיר יותר, שהוקם בהשראה מצרית. אבל ערפאת נותר שחקן שוליים בזירה הפלשתינית ורק אחרי מלחמת ששת הימים ניצל את המפלה הערבית כדי להצטרף בראש פת"ח לאש"ף ומאוחר יותר גם להשתלט עליו ולהפוך למנהיגו.
משעל מבקש אפוא ללכת בדרכו של ערפאת, מהלך מתבקש למי שנושא עיניו להנהגת התנועה הלאומית הפלשתינית, ובפרט לאחר שהבין שעוצמה צבאית ואפילו השתלטות בכוח הזרוע על טריטוריה זו או אחרת לא יקנו לו את הלגיטימיות שלה הוא נזקק.
קשה להניח שאנשי פת"ח ימסרו מרצון את מפתחות ההנהגה ויש להניח שגם קהיר אינה מעונינת בחיזוק חמאס. אבל לתהליכים מעין דמוקרטיים שכאלו דינמיקה משלהם. ב־2006 שוכנעה ישראל בידי וושינגטון להתיר לחמאס להתמודד בבחירות בטיעון שממילא אין לו שמץ של סיכוי לזכות. אלא שבפועל חמאס הוא שניצח בבחירות, ויש להניח שאת התרגיל הפוליטי יבקש ח'אלד משעל לשחזר עתה בעזרת הצטרפות לאש"ף והתמודדות על הנהגתו.
• • •
"פירוק הנשק - תנאי למו"מ"
הקבינט המדיני־ביטחוני מבהיר בעקבות הפיוס הפנים־פלשתיני: לא יהיו מגעים עם ממשלה הנשענת על חמאס • המשמעות: הקפאת המהלכים לחידוש המו"מ • נתניהו: "אבו מאזן מקיים ברית עם ארגון שמטרתו להרוג יהודים" • בלשכת אבו מאזן תוקפים: "זה מראה מי באמת סרבני השלום"
שלמה צזנה ודניאל סיריוטי
הפיוס הפנים־פלשתיני בין פת"ח לחמאס לא יוביל את ישראל לנהל משא ומתן עם הרשות הפלשתינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס אתמול בירושלים את שרי הקבינט המדיני־ביטחוני, ושם הוחלט כי "הממשלה לא תנהל משא ומתן עם הממשלה הפלשתינית הנשענת על חמאס".
בהודעה רשמית של הקבינט נמסר כי "בהמשך להחלטות קודמות, ממשלת ישראל לא תנהל מו"מ מדיני עם ממשלה פלשתינית הנשענת על ארגון טרור הקורא להשמדת ישראל". בישראל הוסיפו כי ההחלטה מתבססת על שבעה תנאים: מו"מ לא יתנהל כל עוד חמאס לא מכיר בישראל ולא מפסיק את הטרור, בהתאם לתנאי הקוורטט; כל עוד חמאס לא מתפרק מנשקו; כל עוד חמאס לא משיב את חללי צה"ל והאזרחים הישראלים המוחזקים בעזה; כל עוד אין שליטה ביטחונית מלאה של הרשות הפלשתינית בעזה, כולל במעברים, והתחייבות שם למניעת הברחות נשק; כל עוד לא נמשך סיכול תשתיות הטרור של חמאס ביהודה ושומרון בידי הרשות הפלשתינית; כל עוד חמאס לא מתנתק מאיראן; וכל עוד מתבצעת הזרמת כספים וציוד הומניטרי לעזה, שלא באמצעות הרשות הפלשתינית והמנגנונים שהוקמו לשם כך.
רה"מ נתניהו אמר בדיון כי לא מקובל על ישראל ש״יועתק מודל לבנון״ לפיו יש את לבנון והחיזבאללה, כפי שמבקש החמאס עם הרשות הפלסטינית. "אבו מאזן שוב בוחר לקיים ברית עם ארגון שאמונתו קוראת למוסלמים להרוג את היהודים", אמר נתניהו.
גורם מדיני בכיר אמר ל"ישראל היום" כי משמעות ההחלטה של הממשלה היא הקפאת המהלכים האמריקניים לחידוש המו"מ. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הבהיר מספר פעמים כי הוא מעוניין לנסות לחדש את המגעים בין אבו מאזן לנתניהו ואף קיים בנושא פגישות בירושלים ובוושינגטון.
גורם בכיר בלשכת אבו מאזן אמר ל"ישראל היום" בעקבות החלטת הקבינט: ״ממשלת נתניהו שוב מוכיחה שהיא זו שאינה מעוניינת בחידוש תהליך השלום ומערימה מכשולים שנועדו לסכל את התנעת התהליך המדיני והאפשרות לחזרה לשולחן המו״מ. הממשלה הפלשתינית אינה אמונה על תהליך השלום אלא אש״ף ולכן החלטת הקבינט בישראל מוכיחה מי הם סרבני השלום״.
