חלונות ויטראז' מבית כנסת בהולנד ובהם שופר, סוכה וארבעת המינים, יקשטו בקרוב את בית הכנסת ב"יד ושם"
חלונות ויטראז' צבעוניים המעוטרים בסמלי חגי תשרי, שהיו משובצים בבית הכנסת בעיר אסן שבהולנד, שרוב הקהילה היהודית שלה נרצחה בשואה, נתרמו באחרונה ל"יד ושם" ויוצגו בבית הכנסת שבאתר.
החלונות, שעליהם מופיעים שופר, סוכה וארבעת המינים, מספרים את סיפורו של הארכיטקט היהודי המוכשר שעיצב אותם, אברהם ואן אוסטן, את סיפור בני משפחתו ושל קהילת יהודי אסן. אחד הפרויקטים של ואן אוסטן בתחילת שנות ה־30 של המאה שעברה היה עיצוב חלונות ויטראז' לבית הכנסת של אסן. הכנתם הסתיימה ב־1932, וחמש שנים מאוחר יותר הוא נפטר. באסן נותרו אלמנתו הנרייטה וילדיהם גונדה, לאו ויוהנה. לאחר כיבוש הולנד נתפס לאו (16), גורש לאושוויץ ונרצח. באוקטובר 1942 גורשו יהודי אסן למחנה וסטרבורק, ובהם הנרייטה ובנותיה. בווסטרבורק נישאה גונדה לאשר גרליך, וב־1944 הם גורשו לברגן־בלזן. אם המשפחה הנרייטה ובתה יוהנה נשלחו למחנה אושוויץ ונרצחו. גונדה ואשר הצליחו לשרוד חרף התנאים הקשים במחנה ברגן־בלזן. גונדה שינתה את שמה לתמר ועלתה ב־1946 עם אשר לארץ ישראל. הם הצטרפו לקבוצת לוחמי פלמ"ח שהקימו את קיבוץ בית קשת ונולדו להם שבעה ילדים.
מעטים מיהודי אסן שבו אל העיר לאחר המלחמה. מרביתם נרצחו והקהילה היהודית לא השתקמה. מבנה בית הכנסת נרכש על ידי הקהילה הפרוטסטנטית ב־1951 והוסב לכנסייה. בשנות ה־70 הוצאו הוויטראז'ים והועברו לאנשי הקהילה היהודית באסן. מאוחר יותר הם איתרו את משפחת האמן והעבירו לרשותה את הוויטראז'ים. המשפחה החליטה שמקומם בישראל, והם שובצו במבנה חדר האוכל של קיבוץ בית קשת. עם השינויים שחלו באורח החיים הקיבוצי, פסק חדר האוכל מלשמש מקום התקבצות ומפגש. במטרה להבטיח את שימורם, פנו בני משפחתה של תמר אל מחלקת החפצים ב"יד ושם" וביקשו להעתיק את החלונות מהקיבוץ ל"יד ושם". הבקשה נענתה והחלונות שמורים במקום.
יו"ר "יד ושם", אבנר שלו: "זו סגירת מעגל שוויטראז' מבית כנסת בהולנד, שמתפלליו נרצחו, יוצג בבית הכנסת ב'יד ושם' בירושלים. בימים אלו של חגי תשרי, שבהם מתכנסות המשפחות, זו ההזדמנות לבדוק אם יש בחזקתכם פריטים אישיים מתקופת השואה. אנו ממשיכים במבצע ההצלה 'לאסוף את השברים' ומקיימים ברחבי הארץ ימי איסוף, שאליהם ניתן להגיע ולתרום את הפריט שברשותכם למשמרת ב'יד ושם'".
