מטרת החוק שיזמו שקד ולוין היא לאפשר לשרים למנות בכירים • רה"מ: "דרושה הצעה מרחיקת לכת יותר - יש צורך במהפכה"
בתום דיון סוער בממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (ראשון) לשרים כי הוא דוחה את הבאת אישור לממשלה "חוק הג'ובים" בשבועיים, במטרה לחדד את החוק כך שיאפשר שינוי משמעותי גדול יותר המאפשר חופש לשרים למנות בכירים.
בכך דחה נתניהו את ההצעה שהביאו לממשלה השרים איילת שקד (הבית היהודי) ויריב לוין (ליכוד) ואמר כי דרושה "הצעה מרחיקת לכת יותר" בנימוק ש"דרושה מהפכה".
ההצעה שנתניהו מקדם כעת ואשר את עיקריה הציג בפגישת ראשי הקואליציה, אחרי ישיבת הממשלה, כוללת מינוי המשנים למנכ"לי המשרדים הממשלתיים, קציבת כהונה של ראשי אגפים, הענקת כלים לשר לפטר ראשי אגפים כושלים ושליטת השר ברוב חברי ועדת איתור לתפקידים בכירים.
ההצעה של השרים שקד וליון שהובאה לממשלה וששמה "שיפור הליכי האיוש של משרות בכירות בשירות המדינה ותיקון החלטת ממשלה" באה לאפשר מינוי של תפקיד בכיר של משנה למנכ"ל, כמשרת אמון של השר והמנכ"ל. עד היום, התפקיד של משנה למנכ"ל הוא כחלק מהמנהל הציבורי, כלומר תפקיד שלא ממונה על ידי שר.
בנוסף, מציעה ההחלטה של שקד ולוין לשנות את שיטת המינויים בשירות המדינה שנעשית באמצעות הליך של מכרז. ההצעה החדשה קובעת כי לא תחול חובת מכרז על שורה של תפקידים וכי המינוי יהיה באמצעות ועדה לאיתור מועמדים. התפקידים שהוזכרו הם הממונה על ההגבלים העסקיים, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, מנהל רשות המיסים, ראש אגף הממונה על הביטחון מלמ"ב, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ראש הרשות לאכיפת דיני תכנון ובניה, האפוטרופוס הכללי, מנהל הרשות להגנת עדים.
עם הצגת התוכנית, התבטאו כמה שרים נגדה, כולל השרים גילה גמליאל שכינתה את ההצעה "בדיחת השנה" וכן השרים יואב גלנט, זאב אלקין ואריה דרעי. נתניהו הבהיר לשרים המתנגדים כי הוא תומך בעמדתם וכי התוצר המוגמר אינו הדבר שאליו כיוון. השרה שקד הסבירה כי ההצעה מרחיקת לכת מאחר ומדובר בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה וכי אם רוצים להרחיבה כפי שמציעים השרים, יש להביא את הדברים לחקיקה. השר לוין הציע להעביר את ההחלטה ולתקנה בחקיקה ובכך להרוויח פעמיים.
נתניהו כאמור, הבהיר כי "ההצעה אינה מספיק טובה". הדברים עוררו את זעמם של שרת המשפטים איילת שקד ושל השר יריב לוין שהביאו את הנושא לדיון. השרה שקד מאמינה כי נתניהו דחה את ההחלטה בשל רצון לקחת עליה קרדיט ולשמוט את הקרדיט משקד וממפלגתה. שקד אמרה בממשלה: "אתה ראש הממשלה כבר שמונה שנים. משנת 2009 ועד היום לא עשית דבר בנושא. באתי כאן עם תכנית, יחד עם חבר מפלגתך ועשינו, אז למה לדחות?". שקד הוסיפה כי ההצעה שלה היא הטובה ביותר אשר יכלה לבוא מגובה בחוות דעת משפטית לפיה היא יכולה לעבור למרות הקשיים המשפטיים שינבעו מחשש למינויים פוליטיים ומפטור מלא ממכרז הכרוכים באישורה.
דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהשתתפה בדיון חיזקה את דברי השרה ואמרה: "אלו הצעות שמשקפות איזון ויעברו ביקורת שיפוטית גם אם הם לא מחליקות חלק בגרון".
נתניהו לא השתכנע, ואמר: "הקו צריך להיות שההנחיות באות מהדרג הנבחר. עלינו לתת לשרי הממשלה לבצע את המדיניות שלשמה נבחרו. ההצעה הזאת כעת היא המועט שבמועט. מנהיג הציבור הוא שצריך לקבוע את המשאבים וסדרי עדיפויות. עלינו לתת לממשלה לבטא את מדיניותה. העומק שאתם מציעים, של מינוי משנה למנכ"ל, הוא רדוד ביותר. יש שורה ארוכה של תפקידים משפיעים שדרושים להיות מתואמים עם הממשלה והשרים, כדי שהדברים יעבדו היטב. כל המבקרים שאומרים 'פוליטיזציה' לא יודעים על מה הם מדברים. זוהי גישה עקומה. מי מנהל את משרדי הממשלה? הפקידות? תראו מה נשאר מהשירות הציבורי הזה במדינות אירופה המבוססות על פקידות. הכלכלות שם עלובות".
לאחר סיום הדיון, השרים הגיבו לתוכנו. השרה שקד אמרה: "האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. יש שרים שמדברים ויש שרים שעושים. היום הממשלה פספסה הזדמנות להתחיל את השינוי שיחזיר את המשילות לנבחרי הציבור. אפשר להמשיך לדבר על משילות עוד שנים רבות, השר יריב לוין ואני הבאנו הצעה מעשית בפעם הראשונה. אני מקווה שבעוד שבועיים הממשלה תאשר את ההצעה".
השר לוין אמר כי ״ההתנגדות של חלק משרי הממשלה להחלטה היום, מנעה שינוי היסטורי בהליכי המינויים של משרות בכירות בשירות הממשלתי. בכך, הוחמצה הזדמנות, שספק אם תחזור, לחזק באופן משמעותי את יכולתם של השרים להבטיח מינויים ראויים של אנשים המחויבים למדיניותם. מתנגדי ההצעה אחראים באופן אישי להמשך המצב הקיים של היעדר משילות, של חוסר יכולת לממש את מדיניות השרים ושל פגיעה קשה ומתמשכת בעבודת הממשלה״.
השר יואב גלנט התנגד למהלך ואמר: "ההליך המוצע הינו תהליך שגוי מן הייסוד. לפני חודשים אחדים הצעתי בממשלה לשנות את שיטת המינויים הממשלתית וכתוצאה מכך הוקמה ועדת שרים לנושא. החלטת הממשלה אפשרה הזדמנות ייחודית כדי לשנות את השיטה הנוהגת וכדי לאפשר לשרים לבצע את משימותיהם לתועלת הציבור ולטובת עם ישראל. לצערי בחרה הוועדה בדרך שגויה אשר מנציחה את שיטת המינויים הפוליטיים ומגבירה את שכבות הבירוקרטיה המיותרת המקשה על הציבור ללא צורך". ההצעה המונחת על שולחן הממשלה תגרום למינויים פוליטיים נוספים ותנציח את השיטה הקיימת, בה פקידים בכירים וגורמים בחברות הממשלתיות פועלים בניגוד לעמדות השרים הממונים לפי חוק על ידי כנסת ישראל ובהתאם לרצון הבוחר".
בתוך כך, גם יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי התייחס לדברים ובמסיבת עיתונאים שקיים אמר: "הג'ובים עולים לנו מיליארדים. שר שרוצה לעבוד יכול לעבוד – שר ענייני יקבל תמיכה של המערכת ויש בה הרבה מאד אנשים טובים. כמי שמכיר את השירות הציבורי מגיל 27 מכל הצדדים שלו – הייתי בכל התפקידים בתחום. הייתי שר – יש הרבה בעיות בשירות המדינה והתרעתי על כך בישיבות הממשלה וכתוצאה מכך מונתה הועדה. אבל במקום לתקן מקלקלים. במקום לתקן את הליך המינויים והפיטורים של בכירים ממציאים ג'ובים פוליטיים מיותרים. במקום לתקן את המסורבלות של שירות המדינה מוסיפים סרבול נוסף. משרות פוליטיות חדשות הן שם קוד ידוע אצל פוליטיקאים לג'ובים לחברים. חוק הג'ובים נועד כדי להשתלט על הקופה הציבורית ולסחוט את כספי הציבור. לבזבז אותם ללא הגבלה. הג'ובים האלה עולים מיליארדים. כשנחזור לשלטון נפסיק את תרבות המינויים הפוליטיים. 200 המשרות הבכירות בשירות המדינה לא יהיו מינויים פוליטיים".
