isaznow.com
Az Iw En Ru

האור בלוד דולק עד מאוחר

האור בלוד דולק עד מאוחר

המעצרים הנוספים בפרשת הצוללות וההתקדמות ב"תיק 1000" הגיעו לאחר לילות ארוכים ומאומצים של חוקרי יאח"ה והיחידה הכלכלית • את ההישגים תולים שם במידור המוחלט בין החקירות

פרשת הצוללות מציבה בפני חוקרי משטרת ישראל אתגרים משמעותיים. הפרשה נוגעת בפרות קדושות של הממסד הביטחוני ובמרכזה עומדים אנשים ששירתו בתפקידים בכירים בצה"ל - וחשודים שסרחו. עד לרגע זה, למרות מעורבותו של עו"ד דוד שמרון בפרשה, ראש הממשלה אינו חשוד בה. אולם העובדה שהחשדות הכבדים מגיעים לקציני צבא בכירים ששירתו בצמרת צה"ל, מרעידה את אמות הסיפים בצה"ל וגורמת למשבר ערכי ותדמיתי בקצונה הצה"לית. 

לגורמי האכיפה העוסקים בפרשה ברור שככל שהחקירה תסתעף, כך עשויים לעוף ריקושטים לעבר בכירים נוספים. בזעזוע שהיא יצרה, פרשת הצוללות מזכירה את התחושה הציבורית שהיתה סביב פרשת "מסמך הרפז". כמו אז, גם הפעם הציבור נחשף ליצרים של שחיתות בממסד הביטחוני בנושאים אסטרטגיים של מדינת ישראל. 
"אתה יודע איך פרשה כמו הצוללות מתחילה, אין לך מושג איך היא נגמרת", אמר בימים האחרונים ל"ישראל השבוע" גורם אכיפה בכיר, "הפרשה הזו גורמת לרוב הישראלים לחשוב שהם מסתכלים על עצמם במראה בצורה מחמיאה יותר מאשר הם צריכים להביט בעצמם במציאות. הסיקור סביב הפרשה בעולם מתייחס לישראל כמדינת עולם שלישי, שבה עבור עסקים מול השלטון צריך לשמן אנשים בכירים". 
 
ככל הנראה, עדותו של מיקי גנור, עד המדינה בפרשת הצוללות, מניבה הררי מידע ומסמכים עבור המשטרה. עם זאת, בקרב כל הגורמים קיימת תמימות דעים שהחקירה תארך עוד לפחות כשנה. אמנם ההיבט הביטחוני בפרשה חמור ומורכב - אך מבחינה כלכלית העסק סבוך עוד יותר. לכן החקירות מתנהלות תחת פיקודו של נצ"מ יואב תלם, ראש זירת חקירות ביחידה הארצית לחקירת פשיעה כלכלית (היאל"כ). כבר כמה חודשים שחוקריו אוספים, עקב בצד אגודל, כל רמז ובדל של ראיה, מאמתים מאות רבות של נתונים ופרטי מידע ומבצעים הצלבות כדי לבדוק את החשדות לרשת מסועפת של עסקאות ותשלומים שנעשו מתחת לשולחן, על פי החשד. 
"זו עבודת נמלים של ממש", אומר גורם אכיפה, "יש לחקירה הזו עומסים יוצאי דופן של אלפי מסמכים, אי־מיילים, התכתבויות, העברות כספים, הסכמים שנעשו בכתב ובעל פה, עם קשיים של מה מהם חוסה תחת עורך דין־לקוח, ייעוץ ומעורבות בחלק מהעסקה. מבחינת צוות החקירה זה אכן מציב אתגרים רבים כדי להגיע למצב שבו האמירה שמונחת על השולחן מתורגמת לחשד סביר עם ראיות. זה לא סרט קולנוע שנגמר בתוך שעה וחצי". 
תיק 1000: "לא להתפזר"
בלהב 433 מתקשים לזכור מתי בזמן נתון התקיימו יחד כמה חקירות גדולות, שהחשודים בהם היו בקרבה מיידית לראש ממשלה - או נוגעות לכאורה לרה"מ נתניהו עצמו, כמו בחקירתו של ארנון מילצ'ן בחשד לשוחד, כפי שפורסם השבוע. עם זאת, מזכירים שם שהמשטרה כבר הוכיחה בעבר שחקירות מתנהלות ללא חשש ממעמדו ומתפקידו של החשוד. 
במשטרה מודים שבשונה מחקירות קודמות, הפעם המצב מאתגר יותר משום שיש לחצים רבים מצד פוליטיקאים, שיוצאים נחרץ ובגלוי נגד החוקרים. "צריך הרבה אורח רוח, אומץ ונחישות", אומר גורם בכיר, "כשרואים את שעון הנוכחות של החוקרים בלהב, מגלים שכל אחד עובד שתי משרות בחודש. ביחידה הזאת משרתים החוקרים הטובים ביותר בכל המשטרה, שמלקטים בפינצטה כל פיסת מידע. לכן קשה לקבל את העובדה שחלקים בציבור ופוליטיקאים אינם מאמינים שנורמת הציות לחוק היא - ורק היא - עומדת לנגד עיניהם". 
 
בלהב 433 משרתים כיום כאלף חוקרים, ולאחרונה היחידה עובדת מול משרד האוצר כדי להוסיף תקנים. הטענה היא כי כל חוקר ביחידה שווה כסף שנכנס לקופת המדינה - הן בעזרת חילוטי כספים למי שסרחו, והן בשל שחיתות שנחסכת לאור תפקודו. 
פרשת הצוללות נחקרת ביחידה הכלכלית, בעוד שתי הפרשות האחרות 1000 (חקירת החשד לשוחד שהעניק מילצ'ן) ו־2000 (נוני מוזס) ופרשות שחיתות נוספות נחקרות ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בפיקודו של תת־ניצב כורש ברנור. 
אף ששתי היחידות דרות באותו בניין, קיימת הפרדה מוחלטת בין השתיים. בכל פרשה עוסקים צוותי חקירה שונים וממודרים זה מזה. אך ורק מפקדי היחידות יכולים לבצע סינתזה בין החקירות, וראש להב הוא מי ששולט במצב מלמעלה. 
האתגר שבפניו ניצבים החוקרים בפרשת 1000 הוא לא להתפזר ולהתמקד בציר מובהק וברור של קבלת שוחד ונתינת שוחד. שכן לדברי גורם אכיפה, "הסכנה בפרשות מסוג אלה היא הפיכתן למסטיק של שנים, ובמצב כזה התיק עשוי להתמסמס בסגנון התיק שנוהל בשעתו נגד אביגדור ליברמן". 
בעוד תיק 1000 נמצא לקראת סיום החקירה, ונראה שבידי המשטרה ראיות שאפשר באמצעותן להמליץ על כתב אישום נגד ראש הממשלה - תיק הצוללות עבר השבוע לשלב ב' - וכלל מעצרים חדשים, המתוקשרים שבהם של דוד שרן, לשעבר ראש הסגל בלשכת נתניהו, ותא"ל (מיל') שי ברוש, לשעבר מפקד השייטת, ששוחרר בינתיים למעצר בית. 
המשטרה חושדת שגנור גייס לשורותיו יועצים אסטרטגיים ובאמצעותם שיחד את שרן, כדי לקדם את עסקיו ואת מינויו לנציג המספנה הגרמנית טיסנקרופ בישראל. בשלהי שנת 2000 שימש שרן יועצו של השר יובל שטייניץ, בעת שזה עמד בראש ועדת חוץ וביטחון. באותם הימים מילא תא"ל (מיל׳) אבריאל בר יוסף, לשעבר המשנה לראש המל"ל, את תפקיד מנהל ועדת חוץ וביטחון. 
אבריאל נחשב לאחד מחבריו של גנור ונעצר בפרשה בחשד, שלפיו בהיותו המשנה לראש המל"ל לקח חלק מרכזי בהכנת חוות הדעת שניתנה לגבי רכישת הצוללות מתאגיד טיסנקרופ, שגנור שימש נציגה. "שרן", אומר גורם אכיפה, "לא יכול היה לקבל החלטות, אולם מתוקף תפקידו הוא ישב בישיבות, הכיר אנשים והיה חשוף למסמכים, חלקם רגישים".
על כן במשטרה חושדים שבתמורה לכסף שקיבל, שרן מסר לגנור מידע שהיטיב עימו ועם עסקיו בקרב מקבלי ההחלטות. המשטרה מייחסת לשרן עבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים. השבוע הוארך מעצרו בבית משפט השלום בראשון לציון, ונשיאת בית המשפט בראשון לציון ציינה בהחלטתה כי "בחומר הראיות שנאסף כבר בעניינו, יש כדי לענות על החשד הסביר, ואף למעלה מכך". 
במשטרה ינסו בתקופה הקרובה לברר מה עשה שרן בכסף שקיבל לכאורה, ומי היו אמורים להיות שומרי הסף שעצמו עין בשמירה.
 

07:27 10.09.2017
Newsline:
All news