"אנו מברכים על החלטת ההממשלה לעשות סדר בתחום התשתיות בישראל. למרות העלייה בתקציבי התשתיות בשנים האחרונות ענף התשתיות נמצא במשבר, הענף סובל מרווחיות נמוכה, מוסר תשלומים לקוי וחלוקת סיכונים בלתי סבירה בין הגורמים השונים - שמובילים קשיים בתהליך הביצוע, לירידה באיכות הפרויקטים ולירידה בכוח הביצוע״, כך אומר אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ בתגובה להודעת משרד ראש הממשלה כי במסגרת ישיבת הממשלה היום (ראשון) תעלה לדיון החלטת ממשלה על פיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה יעמוד בראש צוות שמטרתו ליווי ומעקב לתוכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות. בצוות ישתתפו החשב הכללי, הממונה על התקציבים ונציגיהם ויוזמנו אליו גורמים ממשרדי ממשלה השונים שיהוו את הקשר למשרדים ולזרועות הביצוע שלהם.
דבריו של בן שמעון מגיעים על רקע תוכנית הממשלה למנות היום צוות מיוחד במשרד ראש הממשלה שילווה איתור ופרסום של פרוייקטי התשתיות הלאומיים בשנים 2017 עד 2021. מדובר במיפוי של 147 פרויקטים שונים בהיקף כספי של 100 מיליון שקל ומעלה ובהיקף כספי כולל של כ-116 מיליארד שקל. החלק הארי של הפרוייקטים הנכללים הם מתחום התחבורה והאנרגיה. הצוות המיוחד יעקוב ויבדוק את יישום הפרויקטים. התכנית מרכזת את כלל הפרויקטים הפיזיים המתוכננים - בביצוע, בתקצוב או באישור משרדי הממשלה ויחידות הסמך.
התוכנית המדוברת נולדה כצורך להצגת פרוייקטים פוטנציאליים למשקיעים חיצוניים שעשויים להתעניין להשקיע בישראל במיזמי פיתוח בשיתוף הממשלה, בשיטות מימון ציבוריות כגון: PPP, שבהן בד"כ היזם מממן ומתפעל את הפרויקט על פני מספר עשורים שעם סיומם התשתית מועברת למדינה. יש תוכנית לתרגם את המסמכים הרשמיים לאנגלית בכדי לעניין גורמים בינלאומיים בהתמודדות במכרזים. בין התומכים הפומביים הגדולים של התוכנית נמצאים הקבלנים. כאמור, בן שמעון קרא לממשלה להקים "קבינט תשתיות" מוקדם יותר כבר בחודש מאי השנה.
ברשימה נכלל כל פרויקט תשתית הקיים בישראל, בהתאם לקריטריונים הבאים: עלותו נאמדת במעל ל- 100 מלש"ח, התקיימה עבורו בדיקת כדאיות כלכלית, קיימת לגביו החלטת ממשלה או סיכום תקציבי. מהרשימה נגרעו פרויקטים בסך 40 מיליארד ש"ח, שטרם עמדו בכל התנאים. ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו מסר בסוף השבוע כי "אנו ממשיכים בתנופת השקעה ובנייה בתשתיות בכל רחבי הארץ. נמשיך לקרב את הפריפריה למרכז לטובת כלל אזרחי ישראל, נבנה עוד כבישים, מחלפים ומסילות רכבת. התכנית תאפשר לממשלה להעניק שירות טוב יותר לאזרחים בתחבורה, באנרגיה, בבריאות ובתחומים רבים נוספים".
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר הוסיף כי "מיפוי הפרויקטים מהווה צעד ראשון וחשוב בתהליכי גיוס השקעות זרות בתשתיות, בהגדלת היקף ההשקעות ובפיתוח הכלכלה הישראלית. התכנית גובשה לאור תובנות שעלו בפגישות שקיימנו עם גופי השקעה בינלאומיים הרואים במדינת ישראל יעד מועדף להשקעה בתשתיות. פרסום התכנית לציבור הוא רכיב נוסף בהטמעת תרבות ארגונית אפקטיבית בשירות המדינה של תכנון ובקרה. השקיפות בפעילות המרכזית של הממשלה מהווה מנוף גם לטיוב הפעילות".
הקבלנים: השכונות נבנות - התשתיות מתעכבות
לדברי בן שמעון, ״אנו רואים יותר ויותר שכונות שהבניינים בהם נבנים אבל פיתוח התשתיות מתעכב. אנחנו בהתאחדות מיפינו את החסמים המרכזיים בענף ופנינו לממשלה בבקשה ליצור סדר בענף ולהקים גוף על שיפעל להסרת החסמים. הקבלנים כיום עובדים מול מאות מזמיני עבודה שונים, לכל אחד מכרז משלו ושיטת התקשרות משלו כאשר הרעה החולה של הענף היא מכרזים שבהם בחירת הקבלנים מתבצעת על פי הצעת המחיר הנמוכה ביותר״.
לדבריו, ״אני מקווה שזה יהיה הנושא הראשון שבו הצוות יטפל כי הזול עולה למדינה ביוקר. בחירת ההצעה הזולה משפיעה על איכות הפרויקטים, על בטיחות העובדים, על ריבוי סיכסוכים עם מזמין העבודה ועל עיכובים בביצוע העבודות. נושא נוסף שרצוי שהצוות יבחן הוא החלטת הממשלה שלא לאפשר לקבלנים להעסיק עובדים זרים בפרויקטים של תשתיות. אנחנו בהתאחדות בוני הארץ חושבים שנכון יהיה שלצוות יצורף נציג מקצועי מהתאחדות בוני הארץ שיוכל להביא את "השטח" לדיוני הצוות, אנו נשמח לעמוד לרשות הצוות ולסייע לו במיפוי החסמים ובמתן פתרונות וזאת לקראת תנופת התשתיות הצפויה בישראל בשנים הקרובות".
CofaceBdi: החמרה במוסר התשלומים של קבלני הבניה והתשתיות ברבעון השני
על רקע החלטת משרד ראש הממשלה נראה כי מוסר התשלומים של קבלני הבניה, אחד הפרמטרים החשובים המצביעים על רמת הסיכון בענף, הוחמר ברבעון השני, כאשר מספר ימי הפיגור בין ימי האשראי אשר ניתנו בהסכמה למספר ימי התשלום בפועל אצל קבלני הבניה עומד כעת על כ-10 ימים, בעוד שברבעון הקודם עמד הנתון על 8 ימי פיגור בתשלום. כך עולה מנתוני חברת המידע העסקי CofaceBdi. מהנתונים עולה כי בקרב קבלני הבניה תנאי התשלום בהסכמה (ממוצע) עומדים על 93 ימים עד לתשלום, ואילו ימי האשראי הממוצעים בפועל עומדים על 103.
ענף נוסף שרשם החמרה במוסר התשלומים שלו הוא ענף התשתית, כאשר מספר ימי הפיגור בין ימי האשראי אשר ניתנו בהסכמה לבין מספר ימי התשלום בפועל עומד בענף זה על 13, לעומת 9 ימים ברבעון הראשון של השנה. עם זאת, ב-CofaceBdi, המפרסמת גם את מדד הסיכון הענפי בתחומים שונים ובהם בנדל״ן, מציינים כי בחינת מדד הסיכון העסקי של תתי הענפים הנבחרים מענף הבנייה, מראה כי ברבעון הנוכחי לא נרשמו שינויים משמעותיים בדירוג הסיכון של חמשת תתי הענפים
ממדד הסיכון הענפי של CofaceBdi עולה כי הענף המסוכן בתחום הנדל״ן הוא ענף התשתיות (דירוג של 7.36 ברבעון השני). לאחריו מדורגים ברמות סיכון גבוהות יחסית ענפי קבלני הבניה והנדל״ן המניב (דירוג סיכון של 7.16). ענף אחזקות הבניה מחזיק בדירוג של 6.97 ואילו הענף הפחות מסוכן בקרב ענפים אלה הוא ענף תשומות הבניה המדורג ברמת סיכון של 6.59.
לדברי איל ינאי, מנכ״ל משותף בחברת CofaceBdi, ״מוסר התשלומים הוא אחד המדדים החשובים לבחינת חוסנו של ענף. כאשר אנחנו רואים לאורך תקופה החמרה במוסר התשלומים נוצרת ודאות לכשלים עסקיים מרובים יותר בענף. ענף הבנייה והתשתיות סובל כבר תקופה ארוכה מסיכון ענפי גבוה וזה בולט בעיקר בקרב קבלני הביצוע וקבלני התשתיות. לאחרונה עבר בכנסת חוק מוסר התשלומים. מטרתו של החוק הייתה לחייב את מזמיני העבודות הממשלתיים והציבוריים ואת הרשויות המקומיות לשלם לספקים שלהם את התשלומים תוך זמן מוגדר מראש ללא פיגורים. אולם ענף הבנייה והתשתיות הוחרג מהחוק ובעוד מרבית הספקים יקבלו את כספם מהמדינה והרשויות בתאני תשלום של שוטף+ 30 ימים בענף הבנייה ניתן יהיה לעכב את התשלומים עד 150 יום לאחר תום העבודה.
המשמעות של החרגת הקבלנים היא שבענף הבנייה והתשתיות אנו לא צופים שיפור במוסר התשלומים כמו בענפים אחרים שיושפעו מהחוק. יש להבין גם שלקבלנים יש גם ספקי משנה ושהקבלן הראשי לא מקבל את כספו בזמן , הוא לא משלם לספקים שלו וכך נוצרת נורמת תשלום פסולה בכל הענף שמשפיעה על חוסנן של החברות ". מדד הסיכון העסקי של החברות והעסקים של CofaceBdiמשקלל בתוכו, בין היתר, את הפרמטרים הבאים: הכנסות, ותק, פעילות, פרויקטים, מוסר תשלומים, מגמת רווחיות, מבנה פיננסי, נזילות, הון עצמי, מצב עסקי של חברות קשורות ועוד פרמטרים שונים.
נשיא התאחדות בוני הארץ, רוני בריק מסר בתגובה לנתוני CofaceBdi: "מצבם החמור של קבלני הביצוע בישראל הוא תוצאה של מדיוניות מממשלתית כושלת. ענף הבנייה הישראלי הוא ענף אדיר שמעסיק 280 אלף ישראלים. בשנים האחרונות הוא הפך לשק חבטות של הממשלה והרשויות המקומיות הנוהגות בו בשיטות המזכירות יותר ויותר את העולם התחתון. לאורך שנים אנחנו קוראים לממשלת ישראל לשים סוף למוסר התשלומים היירוד בענף, אולם במקום להוביל לפתרון, הממשלה בעצמה ממוקמת במקום גבוה מאוד ברשימת מזמיני עבודות הנוהגים בחוסר אחריות הגובל לא פעם בפשע, כלפי הקבלנים הבונים כבישים והמחלפים, פסי ותחנות רכבת, גנים ובתי הספר, בתי החולים ובתי הכנסת ועוד ועוד. אם ממשלת ישראל לא תתעורר, לא יישארו במשק הישראלי מי שיבנו את התשתיות שמשרתות את כולנו, ושום פתרון קסם כמו הבאת קבלנים מסין לא יצליח בעניין הזה".
Twitter
Google+
Whatsapp