המדינה הסבירה כי תשובתה נסמכת על חוות דעת של היועמ"ש וכי מגעים מתנהלים מול נציגי המתנחלים על מנת להגיע לפינוי מרצון • תנועת "הרחיבי מקום אוהלך": אין כל דין המונע איכלוס נכס ששולמה עליו מלוא התמורה וקיים עליו היתר עסקה
המדינה הגישה אתמול את תשובתה המקדמית לבג"צ אותו הגישו הפלשתינים נגד כניסת מתנחלים לבית המכפלה שבחברון. בתשובתה מצהירה המדינה כי על הישראלים לפנות את המבנה בתוך שבוע, אחרת כוחות הביטחון יאלצו לפנותם בכוח. עד לזמן זה, יתנהלו מגעים עם נציגי המתנחלים על מנת להגיע לפינוי מרצון.
עקב כך, טוענת המדינה, העתירה מתייתרת ויש למחוקה. "נערכו התייעצויות בקרב גורמי המדינה הרלוונטיים, בדבר הסוגיה שבנידון", נכתב בתשובת המדינה. "במסגרת זו, התקיימו בעניינה של העתירה ישיבות ברשות היועץ המשפטי לממשלה ובהשתתפות מכלול הגורמים הרלוונטיים. בסיכומן של הישיבות קבע היועץ המשפטי לממשלה כי על קבוצת הישראלים שנכנסה למבנה בחודש יולי האחרון, לפנותו, וזאת לנוכח התחייבות המדינה במסגרת העתירה הקודמת ולאור בקשת העותרים לסילוק הפלישה הטריה מן המבנה".
עוד נכתב בתגובת המדינה כי "החברה הישראלית הטוענת לזכויות בחלק מן המבנה, תוכל, במסגרת ההליך המתנהל בפני הועדה לרישום ראשון, לבקש מן הוועדה... סעד זמני בדמות קבלת זכות לחזקה בחלק מן הבנה".
לפני חודש נכנסו כ-120 מתנחלים לבית בחברון והתבצרו בו וזאת, במחאה על הסחבת בבדיקת מסמכי הרכישה של המבנה ולאחר שהמנהל האזרחי קבע כי מסמכי הרכישה לא זויפו. יום לאחר מכן הוכרז המקום כשטח צבאי סגור. עד כה כל הניסיון להגיע להסכמות עם קבוצת המתנחלים עלו בתוהו. עוד עולה מתגובת המדינה כי גורמי ביטחון ביקשו ארכה של שבוע נוסף על מנת להגיע להסכמות על המתבצרים והיועמ"ש נעתר לכך. עוד צוין כי חברה ישראלית שטוענת לזכויות על חלק מהמבנה תוכל לבקש מהוועדה לרישום זכויות מקרקעין סעד זמני שיאפשר לה לקבל חזקה על חלק מהמבנה.
המתנחלים טוענים כי המבנה, על שלוש קומותיו, נרכש על ידם מפלשתינים וניסיונות לאכלוסו בוצעו כבר ב-2012. פסיקת בג"צ קודמת קבע כי לא הוסדרו כל האישורים לאכלוס המבנה.
תנועת "הרחיבי מקום אוהלך" המאכלסת את בית המכפלה בחברון לתשובת המדינה לבג"צ: ״עמדת המדינה אינה סבירה ואין כל דין המונע איכלוס נכס ששולמה עליו מלוא התמורה וקיים עליו היתר עסקה. אין כל דין, צו, תקנה או נוהג המתנים איכלוס נכס בסיומו של הליך רישום ראשון ואין כל דין, צו, תקנה או נוהג האוסרים שימוש בנכס שנרכש כדין ואשר ניתן בו אישור עסקה. היתר העסקה מאשר את כניסתה של החברה בנעליו של המוכר וכשם שאיכלסו המוכרים את הנכס, כך גם זכותם של הרוכשים לאכלס את הנכס עליו שילמו את מלוא התמורה כדין".
עוד ציינו בתנועה כי כלל הבתים בחברון ובאיו"ש אינם רשומים בטאבו, ולמרות זאת הבתים מאוכלסים. "כשם שבכל עסקת מכר בישראל ואיו"ש הקונה מקבל חזקה לאחר ששילם את התמורה ולאחר זמן מעביר את הזכויות בנכס על שמו, כך צריך להיות גם בעסקה זו", נמסר.
עוד ציינו כי "לא ברור בעיננו מהו השוני בעסקה זו, למעט זהותם של רוכשי הנכס. אנו דוחים את עמדתה של המדינה היות ולא קיימת כל הוראה בדין התובעת הליך פרוצדורלי כהתניית אכלוס נכס ברישום ראשון. כמו כן, יש לזכור כי עמדתו של ראש הממשלה הייתה כי יש לאכלס את הנכס. עמדת המדינה היא עמדה שאין לה בסיס ולא היה לה בסיס בדין, נהפוך הוא הוראות הדין אינן מחייבות רישום ראשון לשם קבלת חזקה על הנכס״
